בחר את הפלטפורמה שלך וקנה
נסה חודש ללא תשלום עם 10 רישיונות.
בחר/י את הפלטפורמה שלך
הרשם עכשיו!
loading

על ידי לחיצה על הרשמה או על ידי שימוש בקוגניפיט, אתה מצביע על כך שקראת, הבנת, והסכמת ל תנאי השימוש תנאי הפרטיות. של קוגניפיט.

corporativelanding_atencion_social_picture
  • קבל גישה לסוללה מקיפה של מבחנים קוגנטיביים להערכת תשומת הלב

  • זהה והערך נוכחות של ליקויים או שינויים

  • כלים מתוקפים לשיפור או שיקום תשומת לב ופונקציות קוגנטיביות נוספות.

loading

מהי תשומת לב (קשב)?

תשומת לב היא ה<יכולת לבחור ולהתרכז בגירוי רלוונטי. במילים אחרות, תשומת לב היא התהליך הקוגנטיבי המאפשר להעמיד את עצמנו מול גירוי רלוונטי ולהגיב אליו. יכולת קוגנטיבית זו חשובה ביותר וחיונית לתפקוד היומיומי שלנו. לשמחתינו, ניתן לאמן ולשפר יכולת זו באמצעות אימון קוגנטיבי מתאים.

סוגים של תשומת לב

תשומת לב היא תהליך מורכב שבו אנו משתמשים כמעט בכל פעילויות היומיום שלנו. מדענים וחוקרים מצאו שתשומת לב אינה מורכבת מתהליך בודד, אלא מקבוצה של תת-תהליכים. המודל המקובל כיום לתת-משתתפים בתשומת הלב הוא המודל ההיררכי של Sohlberg ו-Mateer (1987, 1989), המבוסס על מקרי בוחן קליניים של נוירו-פסיכולוגיה ניסיונית. על-פי מודל זה ניתן לחלק את יכולת תשומת הלב באופן הבא:

  • עוררות: חלק זה מתייחס לרמות הפעילות והדריכות שלנו, האם אנחנו עייפים או מלאי אנרגיה.
  • תשומת לב ממוקדת: היכולת למקד את תשומת הלב שלנו בגירוי.
  • תשומת לב מתמשכת: היכולת להתרכז בגירוי או פעילות במשך פרק זמן ארוך.
  • תשומת לב מחולקת או חלוקת קשב: היכולת להתייחס לגירוי או פעילות ספציפיים בנוכחותו של גירוי מסיח אחר.
  • תשומת לב לסירוגין: היכולת להחליף את המיקוד בין שני גירויים או יותר.
  • חלוקת קשב או תשומת לב: היכולת להתייחס לגירויים שונים באותו הזמן.

מערכות תשומת לב ונוירו-אנטומיה

על-פי המודל הנוירו-אנטומי מאת Posner ו-Petersen (1990), קיימות שלוש מערכות שונות של תשומת לב, כדלהלן:

  • מערכת הפעלה רשתית או מערכת דריכות: מערכת זו אחראית בעיקר על תשומת לב עוררות ותשומת לב ממושכת. כמו כן, היא קשורה מאוד לתצורה הרשתית ולחלק מקשריה, כגון האיזורים הקדמיים, המערכת הלימבית, התלמוס, והגנגליונים הבזליים.
  • מערכת תשומת הלב האחורית או מערכת האוריינטציה: מערכת זו אחראית על תשומת לב ממוקדת ותשומת לב סלקטיבית של גירוי ויזואלי. האיזורים במוח הקשורים למערכת זו הם הקליפה הקודקודית האחורית, חלקו האחורי ביותר של אזור התָלָמוּס, וכן הרקה העליונה.
  • מערכת תשומת הלב הקדמית או המערכת התפקודית: מערכת זו אחראית על תשומת לב סלקטיבית, תשומת לב מתמשכת, וכן על חלוקת קשב. היא מיוחסת לקליפת המוח הקדם חזיתית הדורסולטרלית, לקליפת המוח הקדם-מצחית, לקליפת המוח המקיפה הקדמיתף לאיזור המוטורי המשלים וכן לנאוסטריאטום (הגרעין הזנבי).

דוגמאות לתשומת לב

  • בזמן נהיגה, אנו משתמשים כמעט כל הזמן בתת-תהליכי תשומת הלב שלנו. עלינו להיות ערים (עוררות), להיות מסוגלים להתמקד בגירוי בכביש (תשומת לב ממוקדת), לשים לב למשך פרקי זמן ארוכים (תשומת לב מתמשכת), לשמור עצמנו מפני הסחות דעת של גירויים לא רלוונטיים (תשומת לב סלקטיבית), להיות מסוגלים לשנות את המיקוד מנתיב אחד לאחר, למראה וחזרה לנתיב (תשומת לב משתנה), ולהיות מסוגלים להוציא לפועל את כל הפעולות ההכרחיות לנהיגה, כגון שימוש בדוושות, סיבוב ההגה, ולהחליף הילוך (חלוקת קשב).
  • תשומת לב היא אחת מהאספקטים הראשונים והחשובים היותר של למידה. בזמן למידה עלינו להיות ערניים וקשובים למה שאנו קוראים או שומעים. תשומת לב מתמשכת חשובה המיוחד במהלך למידה מכיוון שקריאת המידע עלול לשעמם ומונוטוני לאחר זמן מה. תשומת לב מתמשכת עוזרת לנו להישאר ממוקדים בלמידה למשך שעות, וכך שומרת עלינו שלא נאבד זמן או נשכח מידע שקראנו.
  • תשומת לב חיונית לכל סוג של עבודה, אם זו עבודה משרדית הכוללת קריאה וכתיבה, או שמא בקרי אוויר, ספורטאים, קופאים, נהגים, רופאים ומנהלים. כל מקצוע דורש כל סוג של תשומת לב.
  • אנו משתמשים בתשומת לב באינספור משימות בחיי היומיום שלנו. מהרגע שאנו מתעוררים עד שאנו הולכים לישון, אנו משתמשים בסוגים שונים של תשומת לב. תשומת לב חלשה עלולה לגרום לנו לשכוח מה שאנו עושים ולזרוק את הכפית לפח האשפה ולשים את המיכל הריק במקרר. קריאה, צפייה בסרט, בישול, מקלחת או פגישה עם חברים - כולם דורשים תשומת לב.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD), חוסר תשומת לב, והפרעות נוספות המיוחסות לבעיות תשומת לב.

תשומת לב הכרחית לתפקוד תקין של מיומנויות קוגנטיביות אחרות, על כן ליקוי בכל אחד מתהליכי תשומת הלב עלול לגרום לקושי בהשלמת פעילות יומיומית. אולם, חשוב לזכור ששינוי ברמות תשומת הלב במהלך היום הינו נורמלי לחלוטין, וקושי במתן תשומת לב בשעות הצהריים אינו מצביע בהכרח על נוכחותו של ליקוי. הגורמים שעלולים להשפיע על רמות תשומת הלב הם עייפות, טמפרטורה גבוהה, צריכת סמים, וכן רבים אחרים. מצבים שבהם תשומת הלב מוגזמת (טיפוסי למצבי הזיה) ידועים כהיפר-פרוקסיה, ואילו המצב ההפוך ידוע כהיפו-פרוקסיה או חוסר תשומת לב.

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או הפרעת קשב (ADD) היא כנראה אחת ההפרעות המוכרות ביותר אשר בה מרכיב חיוני של תשומת לב לקויה. ADHD מאופיין בקושי בשליטה וניהול תשומת הלב בגירוי ושליטה בהתנהגות באופן כללי. במוחם של אנשים הסובלים מ-ADHD ישנם שינויים אנטומיים בגרעין האקומבנס, הפוטמן, האמיגדלה, ההיפוקמפוס, האיזורים הפרה-קדמיים, והתלמוס. שינויים וסימפטומים נוירו-אנטומיים אלה עלולים להיות התוצאה או בשלות מאוחרת של המוח.

מלבד ADHD ו-ADD ישנה שורה של הפרעות נוספות המאופיינות בליקוי בתשומת הלב. במצבים לקויים של הכרה, כגון תרדמת (או אפרוסקסיה), מצב "צמח", וכן מצב של הכרה מינימלית יש ליקוי בתשומת הלב של עוררות או ממוקדת, וכן של תת-תהליכים מורכבים יותר של תשומת לב. הפרעות אלה נגרמות מנזק מוחי כדוגמת שבץ או אנצפלופתיה כרונית טראומטית. נזק מוחי עלול לגרום גם לבעיות נוספות בתשומת הלב, כגון מֻסָּחוּת או עייפות מוגזמת, או בעיות ספציפיות אחרות כדוגמת הזנחת צד, דימנציות כגון אלצהיימר. מצד שני, הפרעות חרדה או הפרעות דיכאון נוטות לסבול מרמות תשומת לב גבוהות, במיוחד כלפי גירויים שליליים או מפיקי חרדה.

כיצד ניתן למדוד ולהעריך תשומת לב?

הערכת תשומת הלב יכולה לסייע בהבנת יכולת זו בשורה של איזורים שונים. בתחום הלימודי לדעת האם תלמיד יתקשה ללמוד או יצטרך הפסקות נוספות. בתחום הרפואי או הקליני לדעת האם מטופל מסוגל להוציא לפועל משימות יומיומיות באופן עצמאי ובטוח. בשדה המקצועי לדעת האם עובד יתפקד טוב במצבים מסוימים, או האם הוא יהיה מסוגל להישאר ממוקד ולעבוד בצורה טובה במהלך המשמרת.

בעזרתה של הערכה נוירו-פסיכולוגית מקיפה, ניתן להעריך בקלות וביעילות שורה של מיומנויות קוגנטיביות שונות, כגון תשומת לב ממוקדת. ההערכה של קוגניפיט לאבחון תשומת לב ממוקדת קיבלה השראה מהמבחנים Continuous Performance, Stroop , Variables of Attention (TOVA), וכן ממבחן Hooper Visual Organization Task (VOT). מבחן זה מסייע להעריך שינויי התנהגות אחרים, זמן תגובה, תפיסה ויזואלית, העברה, אינהיביציה, עדכון, תפיסה מרחבית, מהירות העיבוד, סריקה ויזואלית, וכן קשר עין-יד.

  • מבחן סימולטניות DIAT-SHIF: על המשתמש לעקוב אחר כדור לבן הנע ברנדומליות על המסך ולשים לב למילים המופיעות במרכז המסך. כאשר המילה במרכז מתאימה לצבע שבו היא כתובה - על המשתמש להגיב (לשים לב לשני גירויים באותו הזמן). בפעילות זו יראה המשתמש שינויים באסטרטגיה, תגובות חדשות, וכן ישתמש בעדכון שלו ובמיומנויות החזותיות באותו הזמן.
  • מבחן מהירות REST-HECOOR: על המסך יופיע ריבוע כחול. על המשתמש להקליק במהירות ובמספר הפעמים הרב האפשרי במרכז הריבוע. ככל שיקליק המשתמש יותר פעמים כך התוצאה תהיה גבוהה יותר.
    • מבחן התוצאה REST-SPER: מספר גירויים ינועו על המסך. על המשתמש להקליק על גירוי המטרה במהירות האפשרית, מבלי להקליק על גירויים לא רלוונטיים.
    • מבחן חוסר תשומת לב FOCU-SHIF: בכל פינה במסך יופיע אור. על המשתמש להקליק על האורות הצהובים במהירות האפשרית ולהימנע מהקלקה על אורות אדומים.

כיצד ניתן לשקם או לשפר תשומת לב?

ניתן לאמן ולשפר כל מיומנות קוגנטיבית, כולל תשומת לב. קוגניפיט מאפשרת לעשות זאת בעזרת כלי מקצועי.

גמישות המוח היא הבסיס לשיקום תשומת הלב וכן מיומנויות קוגנטיביות נוספות. לקוגניפיט יש סוללה של תרגילים קליניים אשר תוכננו לעזור בשיקום הליקויים בתשומת הלב ובאיזורים קוגנטיביים נוספים. המוח וקשריו העצביים ניתנים לחיזוק באמצעות אתגר ועבודה, כך שבאמצעות אימון של מיומנויות אלו לעתים קרובות מבני המוח הקשורים לתשומת לב יתחזקו.

קוגניפיט פותחה על-ידי צוות של אנשי מקצוע המתמחים בגמישות סינפטית ותהליכים של חידוש עצבי, וכך יכולנו לפתח את התוכנית האישית לגירוי קוגנטיבי המותאמת לצרכיו של כל משתמש. תוכנית זו נפתחת בהערכה קוגנטיבית מדויקת של יכולת תשומת הלב הממוקדת וכן של איזורים קוגנטיביים בסיסיים נוספים, וממשיכה בתוכנית אימונים לגירוי קוגנטיבי המבוססת על תוצאות האבחון הראשוני. התוכנה אוספת מידע באופן אוטומטי מההערכה הקוגנטיבית הראשונית, ובעזרתם של אלגוריתמים מתוחכמים יוצרת תוכנית אשר עובדת על שיפור חולשות קוגנטיביות של המשתמש ואימון החוזקות הקוגנטיביות שלו.

המפתח לשיפור תשומת לב מתמשכת הוא אימון עקבי ומתאים. לקוגניפיט יש כלים מקצועיים לאימון והערכה המסייעים הן לאינדיבידואל והן לאיש המקצוע להיטיב פונקציה זו. דרושות רק 15 דקות ביום, 2-3 פעמים בשבוע.

התוכניות לגירוי והערכה מבית קוגניפיט זמינות און-ליין. ישנו מגוון של משחקים ופעילויות מהנים ואינטראקטיביים אשר ניתן לשחק בהן במחשב או בכל מכשיר נייד. לאחר שכל סבב אימונים הושלם, המשתמש יקבל באופן אוטומטי דו"ח מפורט המציג את ההתקדמות הקוגנטיבית שלו.

סימוכין: Peretz C, Korczyn AD, Shatil E, Aharonson V, Birnboim S, Giladi N. - Computer-Based, Personalized Cognitive Training versus Classical Computer Games: A Randomized Double-Blind Prospective Trial of Cognitive Stimulation - Neuroepidemiology 2011; 36:91-9. Haimov I, Shatil E (2013) Cognitive Training Improves Sleep Quality and Cognitive Function among Older Adults with Insomnia. PLoS ONE 8(4): e61390. doi:10.1371/journal.pone.0061390 Preiss M, Shatil E, Cermakova R, Cimermannova D, Flesher I (2013) Personalized cognitive training in unipolar and bipolar disorder: a study of cognitive functioning. Frontiers in Human Neuroscience doi: 10.3389/fnhum.2013.00108. Korczyn AD, Peretz C, Aharonson V, et al. - Computer based cognitive training with CogniFit improved cognitive performance above the effect of classic computer games: prospective, randomized, double blind intervention study in the elderly. Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association 2007; 3(3):S171. Haimov I, Hanuka E, Horowitz Y. - Chronic insomnia and cognitive functioning among older adults - Behavioural sleep medicine 2008; 6:32-54. Thompson HJ, Demiris G, Rue T, Shatil E, Wilamowska K, Zaslavsky O, Reeder B. - Telemedicine Journal and E-health Date and Volume: 2011 Dec;17(10):794-800. Epub 2011 Oct 19.

בבקשה הכנס את כתובת המייל שלך