בחר את הפלטפורמה שלך וקנה
נסה חודש ללא תשלום עם 10 רישיונות.
בחר/י את הפלטפורמה שלך
הרשם עכשיו!
loading

על ידי לחיצה על הרשמה או על ידי שימוש בקוגניפיט, אתה מצביע על כך שקראת, הבנת, והסכמת ל תנאי השימוש תנאי הפרטיות. של קוגניפיט.

corporativelanding_Percepcion_social_picture
  • היכנס לסוללה מקיפה של מבחנים קוגנטיביים להערכת תפיסה

  • זהה והערך את הנוכחות של ליקויים או שינויים

  • כלים בעלי תוקף לשיפור ושיקום תפיסה ומיומנויות קוגנטיביות נוספות

loading

מהי תפיסה?

תפיסה היא היכולת ללכוד, לעבד, ולתת הגיון באופן פעיל למידע שקיבלו החושים שלנו. זהו התהליך הקוגנטיבי שמאפשר לפרש את הסביבה שלנו באמצעות גירויים שאנו מקבלים דרך איברים סנסוריים. יכולת קוגנטיבית חשובה זו חיונית לחיי היומיום שלנו מכיוון שהיא מאפשרת להבין את הסביבה שלנו. ניתן לאמן ולשפר תפיסה בעזרת גירוי קוגנטיבי. תפיסה היא תהליך פעיל הדורש עיבוד מידע הן בעזרת עיבוד מן הפרט אל הכלל (מטה-מעלה) והן עיבוד מלמעלה, כלומר שאין אנו מנוהלים רק על-ידי הגירוי שקיבלנו (עיבוד פסיבי, מטה-מעלה) אלא אנו מצפים וצופים גירויים מסויימים המנהלים את התפיסה (עיבוד אקטיבי, מלמעלה).

סוגים של תפיסה ונוירו-אנטומיה

תפיסה היא תהליך מורכב המאפשר לנו ליצור קשר עם העלם שסביבנו. תפיסה מחולקת לחמישה חושים:

  • חזותי או תפיסה חזותית: היכולת לראות ולפרש מידע קל בתוך הספקטרום הנראה המגיע לעיניים שלנו. האיזור במוח האחראי לתפיסה חזותית הוא האונה העורפית (קליפת הראייה V1 וקליפת הראייה המשנית V2).
  • Hearing or תפיסה שמיעתית: היכולת לקבל ולפרש מידע המגיע לאוזניים שלנו באמצעות גלי תדר שמיעתיים דרך האוויר או אמצעי אחר (צליל). החלק במוח האחראי על השלב הבסיסי של תפיסה שמיעתית הוא האונה הטמפורלית (קליפת השמיעה A1 וקליפת השמיעה המשנית A2).
  • מגע, תפיסה תחושתית, ששייך לחישה של גירוי (כמו חום, כאב) שיכולה לקרות בכל מקום בגוף: היכולת לפרש מידע של לחץ וויברציה אשר מתקבל על פני העור שלנו. האונה הקודקודית היא החלק במוח האחראי לשלבים הבסיסיים בתפיסה חישתית (קליפת החישה S1 וקליפת החישה המשנית S2).
  • תפיסה של הריח: היכולת לפרש מידע של חומרים כימיים שמתמוססים באוויר (ריח). השלבים הבסיסיים של תפיסת ריח נעשים בעצב הריח (קליפת הריח הראשונית) ובקליפת הריח המשנית.
  • טעם או תפיסת טעם: היכולת לפרש מידע המגיע מחומרים כימיים שמתמוססים ברוק (טעם). האיזורים העיקריים בעלי השליטה והבקרה של השלבים הבסיסיים של תפיסה זו הם איזורי הטעם הראשוניים G1 (פִּתּוּל, תלולית המצויה בין החריצים (המַעֲנִיּוֹת) בקליפת המוח, האונה הקודקודית שבגחון, האינסולה, אופרקולום) ואיזורי הריח המשניים G2 (הקליפה החזיתית מסלולית והקליפה המקיפה האחורית).

סוגים נוספים של תפיסה

מעבר מחמשת החושים הקלאסיים, היום אנו יודעים שישנם סוגים נוספים של תפיסה:

  • תפיסה מרחבית: היכולת להיות מודע למערכות היחסים שלנו עם הסביבה ועם עצמנו. יכולת זו מקושרת לתפיסת החישה והתנועה.
  • תפיסת צורה: היכולת לשלוף מידע על הגבולות וההיבטים של ישות דרך המתאר והניגוד. מקושרת לתפיסה חזותית וחישתית.
  • תפיסת איזון: היכולת לפרש את כוח הכבידה לפי הפוזיציה היחסית של הראש שלנו אל מול הקרקע. יכולת זו עוזרת לנו לשמור על שיווי משקל ולשלוט ביציבה. קשורה לתפיסה שמיעתית.
  • תפיסה תרמית: היכולת לפרש טמפרטורה על פני העור שלנו. קשורה לתפיסה חישתית.
  • תפיסת כאב: היכולת לפרש גירוי של טמפרטורה גבוהה או נמוכה מאוד, כמו גם את נוכחותם של כימיקלים לא מזיקים או גירוי בלחץ גבוה. קשורה לתפיסה חישתית ותרמית.
  • תפיסה של גירוד: היכולת לפרש גירוי לא מזיק על העור שלנו הגורם לגירוד. קשור לתפיסה חישתית.
  • העברת מידע על שינויים בתוך האורגניזם מהשרירים והגידים אל המוח, באמצעות קולטני התמצאות: היכולת לפרש מידע על המיקום והמצב של השרירים והגידים, דבר המאפשר להיות מודעים ליציבה שלנו ובאיזה איזור נמצא כל חלק בגוף שלנו. קשורה לתפיסה החישתית ואיזון.
  • תפיסה של החושים הפנימיים: היכולת לפרש את התחושות המצביעות על מצבם של האיברים הפנימיים שלנו.
  • תפיסת זמן: היכולת לפרש שינויים בגירוי ולזהות אותם בזמן.
  • תפיסת תנועה: היכולת לפרש מידע של תנועה ומהירות של הסביבה והגוף שלנו. קשורה לתפיסה מרחבית, חזותית, זמן, חישתית, חושים פנימיים, מידע מהשרירים וכוח הכבידה.
  • תפיסה כימו-סנסורית: קליטה חושית של חומרים כימיים הנקלטים ברוק ומתרגמים לטעמים חזקים. קשורה לתפיסת טעם אולם שתי התפיסות משתמשות בהבניות שונות.
  • תפיסה מגנטית: היכולת לפרש מידע משדות מגנטיים. תפיסה זו מפותחת יותר בקרב בעלי חיים כגון יונים. אולם, התגלה כי גם לבני אדם יש חומר מגנטי בעצם האף, אשר מאפשר שימוש בתפיסה מגנטית.

שלבים של תפיסה

תפיסה הוא אינו תהליך יחיד המתרחש באופן ספונטני, אלא מדובר בסדרה של שלים המתרחשים על-מנת שהתפיסה המתאימה לגירוי תצא לפועל. לדוגמה, כדי לתפוס מידע חזותי, אין זה מספיק שאור יקרין על אובייקט ויגרה את תאי הרצפטורים שבאישון לשלוח מידע לאיזורים המתאימים במוח. בשביל שתהליך התפיסה יצא לפועל, אכן כל האמור לעיל נצרך. אולם, תפיסה הינו תהליך אקטיבי, שבו אנו צריכים לבחור, לארגן ולפרש את המידע הנשלח למוח:

  • בחירה: מספר הגירויים שאליהם אנו נחשפים מידי יום הינו מעבר ליכולותינו. מסיבה זו עלינו למיין ולבחור את המידע שאותו אנו רוצים לתפוס. סלקציה זו מתרחשת באמצעות תשומת הלב שלנו, חוויות, צרכים והעדפות.
  • סדר: כאשר אנו יודעים מה לתפוס עלינו לאסוף את הגירויים בקבוצות על-מנת להעניק להם משמעות. בתפיסה יש סינרגיה (שיתוף פעולה אקטיבי), מכיוון שמדובר בתפיסה כוללת של מה שנתפס ואינו יכול להצטמצם למאפיינים נפרדים של גירויים. על-פי העקרונות של גסטלט, סידור הגירויים אינו רנדומלי אלא נעשה בעקבות קריטריונים ספציפיים.
  • פירוש: כאשר ארגנו את כל הגירויים שנבחרו, אנו ממשיכים לשלב שבו ניתן להם משמעות, ונשלים את תהליך התפיסה. תהליך הפירוש מווסת על-ידי החוויות והציפיות שלנו.

עקרונות גסטאלט נוספים

עקרונות אחרים של גסטאלט מדגישים את תפקידו של האדם בתהליך התפיסה, ומציינים סדרה של שלושה שלבים:

  • שלב 1: השערה ראשונית על מה שאנו עומדים לתפוס. שלב זה ידריך את הבחירה, הסידור והפירוש של הגירוי.
  • שלב 2: כניסתו של המידע הסנסורי.
  • שלב 3: ניגוד של ההשערה הראשונית באמצעות המידע הסנסורי שהתקבל.

דוגמאות לתפיסה

  • חשוב לזהות בזמן כל בעיה תפיסתית אשר עלולה להיות לתלמיד. זיהוי מוקדם יאפשר לנו להחיל את המשאבים הנצרכים אשר ימנעו אובדן של מידע אודיטורי (דברי המורה בכיתה) או מידע חזותי (הטקסט הכתוב על הלוח ובספרים). תפיסה נכונה מסייעת לעובדים לעבוד ביעילות. דוגמה מובהקת לחשיבות התפיסה בעולם המקצועי נמצא באומנים. אולם, כל עבודה דורשת במידה זו או אוחרת סוג מסוים של תפיסה: מנקי רחובות, נהגי מוניות, מעצבים, שוטרים, קופאים, בנאים, ועוד.
  • תפיסה של תמרורים וכן צלילים מהמכונית שלך חיונית לנהיגה בטוחה.
  • תפיסה מאפשרת לנו להתקדם בסביבה שלנו ולפעול איתה בהדדיות. קניות בסופרמרקט, משחק וידאו, בישול וכביסה דורשים שימוש בכל החושים שלנו.

אגנוזיה והפרעות נוספות הקשורות לתפיסה

בנסיבות מסוימות, תפיסה עלולה שלא לשקף את המציאות מבלי להיות פתולוגית. "כשלים" אלו בתפיסה עלולים להיות הזיות או אשליות. אשליות מתייחסות לפרשנות מוטעית של גירוי חיצוני אמיתי, בעוד הזיות מורכבות מתפיסה מוטעית ללא נוכחותו של גירוי חיצוני אמיתי. חוויות תפיסתיות אלה יכולות להתרחש ללא כל פתולוגיה קיימת, והן נגרמות בעיקר ממאפיינים פסיכולוגיים או קוגנטיביים של המערכת או מצבים שונים (שימוש בחומרים או שינה). דוגמאות מוכרות לאשליה יהיו אשליות אופטיות (תפיסה של שני צבעים זהים בדרכים שונות, לתפוס תנועה בתמונה סטטית, ועוד). ההזיות הנפוצות ביותר הן היפנגוגי (כאשר אתה נרדם ותופס צורה, צליל או הרגשה כאילו שמישהו נוגע בך), היפנופומפי (אותן תחושות אולם הן מתרחשות בשעת היקיצה) ואלו שנגזרות מצריכה של סמים הגורמים להזיות (כגון LSD או פטריות הזיה אשר מעירות הזיות רחבות יותר). אף על פי כן, אשליות והזיות עלולות להיות פתולוגיות, בהקשר של סכיזופרניה, אפיזודות פסיכוטיות, רעיונות הזייתיים.

תפיסה עלולה להשתנות מנזק לאיברים הסנסורים שלנו (לדוגמה: פגיעה בעין), נזק במעברים הלוקחים את המידע הסנסורי למוח (כגון גלאוקומה) או באיזורי המוח האחראיים לתפיסה (כדוגמת פגיעה באונה העורפית). נזק בכל אחת משלוש הנקודות הללו יכול לשנות את התפיסה הנורמלית של הגירויים.

הפרעת התפיסה הנפוצה ביותר היא אגנוזיה. הפרעה זו מקשה בניהול ובקרה של התפיסה, כמו גם על התנהגות באופן כללי. ישנם שני סוגים: אגנוזיה תפיסתית-חזותית (המטופל יכול להבין חלקים של אובייקט אולם אינו מסוגל להבין אותו כשלם) ואגנוזיה אסוציאטיבית חזותית (המטופל מבין את האובייקט כשלם אולם אינו יכול לקבוע מהו האובייקט). קשה להבין תפיסה דרך הפרעות אלה מפני שאפילו אם הם מבינים, לסובלים מהפרעות אלה התחושה דומה לעיוורון. ישנן גם הפרעות ספציפיות יותר, כגון אקינטופסיה (הפרעה נוירולוגית חמורה ונדירה אשר הלוקה בה אינו יכול לקלוט תנועות בשדה הראייה שלו, אבל הוא יכול לקלוט גופים ללא תזוזה ללא שום בעיה), אקרומטופסיה (חוסר יכולת לראות צבעים), פרוסופגנוזיה (חוסר יכולת לזהות פרצופים מוכרים), אגנוזיה אודיטורית (חוסר יכולת לזהות אובייקט דרך צליל, ובהקשר של מידע ורבלי - הלוקה בהפרעה זו לא יוכל לזהות את השפה במלואה), אמוזיה (חוסר יכולת לזהות או להפיק טון או קצב מוסיקלי). ישנן הפרעות אשר באות לידי ביטוי מנזקים מוחיים, כגון שבץ, טראומה מוחית או אפילו מחלה ניוונית.

כיצד ניתן למדוד ולהעריך תפיסה?

הערכת תפיסה יכולה לסייע מאוד באספקטים שונים בחיים: בתחום האקדמי (לדעת האם תלמיד זקוק לעזרה נוספת בשביל לתפוס את המידע המועבר בכיתה), בתחום הקליני (לדעת האם מטופל יציג קשיים ביחס לסביבה), או בתחום המקצועי (לדעת האם עובד זקוק לתמיכה בגלל בעיה תפיסתית).

באמצעות הערכה נוירו-פסיכולוגית מקיפה אנו יכולים למדוד תפיסה וכן יכולות קוגנטיביות נוספות ביעילות ובמהימנות.

קוגניפיט משתמשת בשורה של מבחנים קלאסיים כבסיס למשימות רבות, כגון מבחן Stroop, Test of Variables of Attention (TOVA),Test of Memory Malingering (TOMM), Continuous Performance Test (CPT), Hooper Visual Organization Task (VOT), מבחן NEPSY (Korkman, Kirk, Kemp, 1998). בנוסף למיומנות התפיסה, מבחנים אלה מודדים גם שיום, זיכרון הקשרי, זמן תגובה, זיכרון עבודה, עדכון, זיכרון חזותי, מהירות עיבוד, חלוקת קשב, תשומת לב ממוקדת, תיאום עין-יד, העתקה, וכן בריקה חזותית.

  • מבחן זיהוי COM-NAM: על המסך יוצגו אובייקטים כתמונה או כצליל. על המשתמש לומר באיזה אופן הוצג האובייקט (תמונה או צליל) בפעם האחרונה. אם זוהי הפעם הראשונה שבה האובייקט מוצג, המשתמש יבחר את האופציה המתאימה.
  • מבחן תכנות VIPER-PLAN: הובל את הכדור במבוך במהירות הרבה ביותר ובמספר הצעדים הקטן ביותר.
  • מבחן ריכוז VISMEM-PLAN: על המסך יואר גירוי וישמיע צליל בסדר מסוים. בזמן שהגירוי מוצג על המשתמש לשים לב ולהתרכז כל שיוכל לחזור על סדר זה מאוחר יותר.
  • מבחן חקירה REST-COM: על המסך יופיעו אובייקטים לפרק זמן קצר. בהמשך יהיה על המשתמש לבחור את האפשרות המתאימה לאובייקטים המוצגים במהירות האפשרית.
  • מבחן קידוד VIPER-NAM: על המסך יופיעו תמונות לפרק זמן קצר ויעלמו. לאחר מכן יופיעו ארבע אותיות על המסך, כאשר אחת מהן היא האות הראשונה של התמונה של האובייקט שהוצג. על המשתמש לבחור באות הנכונה במהירות האפשרית.
  • מבחן מהירות REST-HECOOR: על המסך יופיע ריבוע כחול. על המשתמש להקליק במהירות האפשרית ובמספר הפעמים הרב ביותר במרכז הריבוע. ככל שיקליק המשתמש יותר פעמים כך התוצאה שלו תהיה גבוהה יותר.
  • מבחן זיהוי WOM-REST: על המסך תופיע סדרה של שלושה אובייקטים. על המשתמש לשנן את סדר הצגתם ולאחר מכן לבחור את הסדר הנכון.
  • מבחן תוצאה REST-SPER: מספר גירויים ינועו על המסך. על המשתמש להקליק על גירוי המטרה במהירות האפשרית, מבלי להקליק על גירויים לא רלוונטיים.

משתתפים בתהליך התפיסה

כיצד ניתן לשקם או לשפר תפיסה?

ניתן לאמן ולשפר כל מיומנות קוגנטיבית, ותפיסה גם כן.

גמישות המוח היא הבסיס לשיקום יכולת התפיסה וכן מיומנויות קוגנטיביות נוספות. לקוגניפיט יש סוללה של תרגילים קליניים אשר תוכננו לשיקום הליקויים בתפיסה ובפונקציות קוגנטיביות נוספות. המוח וקשריו העצביים ניתנים לחיזוק באמצעות אתגר ועבודה, כך שבעזרת אימון של מיומנויות אלה לעתים קרובות הבניות המוח הקשורות לתפיסה יתחזקו. כלומר, כאשר האוזניים שלנו שולחות מידע למוח והמוח מעבד את המידע הזה, הקשרים יעבדו מהר יותר וביעילות גבוהה יותר, וישפרו את התפיסה באופן כללי.

קוגניפיט פותחה על-ידי צוות של אנשי מקצוע המתמחים בתחום התחדשות תאי עצב וגמישות סינפטית, וכך הצלחנו ליצור את התוכנית האישית לגירוי קוגנטיבי אשר תפורה לצרכיו של כל משתמש. תוכנית זו מתחילה באבחון להערכת יכולת התפיסה וכן שורה של תחומים קוגנטיביים נוספים, ומייצרת, על-בסיס התוצאות, תוכנית אישית לאימון המוח לכל משתמש. התוכנית אוספת באופן אוטומטי ידע מההערכה הראשונית, ובעזרתם של אלגוריתמים מתוחכמים יוצרת תוכנית אשר מתמקדת בשיפור החולשות הקוגנטיביות של המשתמש ואימון החוזקות הקוגנטיביות שלו.

המפתח לשיפור מיומנות התפיסה הוא אימון מתאים ועקבי. לקוגניפיט יש כלים מקצועיים להערכה ואימון המסייעים הן לאנשים פרטיים והן לאנשי המקצוע להייטיב פונקציה זו. דרושות רק 15 דקות ביום, 2-3 פעמים בשבוע.

התוכניות להערכה וגירוי מבית קוגניפיט זמינות און-ליין וניתן לתרגל אותן ברוב המחשבים והמכשירים הניידים. תוכניות אלו מורכבות ממשחקי מוח מהנים ואינטראקטיביים, ובסופו של כל סבב אימונים המשתמש מקבל באופן אוטומטי גרף מפורט המדגיש את התקדמותו הקוגנטיבית.

סימוכין: Evelyn Shatil, Jaroslava Mikulecká, Francesco Bellotti, Vladimír Burěs - Novel Television-Based Cognitive Training Improves Working Memory and Executive Function - PLoS ONE July 03, 2014. 10.1371/journal.pone.0101472 Korczyn AD, Peretz C, Aharonson V, et al. - Computer based cognitive training with CogniFit improved cognitive performance above the effect of classic computer games: prospective, randomized, double blind intervention study in the elderly. Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association 2007; 3(3):S171. Peretz C, Korczyn AD, Shatil E, Aharonson V, Birnboim S, Giladi N. - Computer-Based, Personalized Cognitive Training versus Classical Computer Games: A Randomized Double-Blind Prospective Trial of Cognitive Stimulation - Neuroepidemiology 2011; 36:91-9. Korczyn AD, Peretz C, Aharonson V, et al. - Computer based cognitive training with CogniFit improved cognitive performance above the effect of classic computer games: prospective, randomized, double blind intervention study in the elderly. Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association 2007; 3(3):S171. Shatil E, Korczyn AD, Peretzc C, et al. - Improving cognitive performance in elderly subjects using computerized cognitive training - Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association 2008; 4(4):T492. Haimov I, Shatil E (2013) Cognitive Training Improves Sleep Quality and Cognitive Function among Older Adults with Insomnia. PLoS ONE 8(4): e61390. doi:10.1371/journal.pone.0061390 Thompson HJ, Demiris G, Rue T, Shatil E, Wilamowska K, Zaslavsky O, Reeder B. - Telemedicine Journal and E-health Date and Volume: 2011 Dec;17(10,):794-800. Epub 2011 Oct 19.

בבקשה הכנס את כתובת המייל שלך