בחר את הפלטפורמה שלך וקנה
נסה חודש ללא תשלום עם 10 רישיונות.
בחר/י את הפלטפורמה שלך
הרשם עכשיו!
loading

על ידי לחיצה על הרשמה או על ידי שימוש בקוגניפיט, אתה מצביע על כך שקראת, הבנת, והסכמת ל תנאי השימוש תנאי הפרטיות. של קוגניפיט.

corporativelanding_FuncionesCerebrales_social_picture
  • קבל גישה לתרגילים הקליניים. חקור תפקודי מוח בסיסיים.

  • גרה ועזור להאיץ אץ תפקודי המוח

  • עזור לשפר חיוניותויכולות יומיות. נסה עכשיו!

loading

מהו תפקוד המוח?

חלק ממערכת העצבים המרכזית ומווסת את רוב התפקודיםשל הגוף והשכל שלנו. זה כולל תפקודים חיוניים כגון נשימה או קצב הלב, תפקודים בסיסיים כמו שינה, אכילה, או אינסטינקט מיני, וועד לסתפקודי על כגון מחשבה, זיכרון, הנמקה או דיבור.

בדף שלנו על "חלקי המוח", אנו מציינים כי תפקודים חיוניים בסיסיים נמדדים בעזרת מבנה המוח הישן ביותר. במילים אחרות, המבנים ממוקמים במוח האחורי ובאמצעי. אולם, תפקודי על של המוח, כגון הנמקה, זיכרון ותשומת לב נשלטים ע"י כל אחד משני חצאי המוח הגדול והאונות המהווים חלק מקליפת המוח.

מהם תפקודים קוגנטיביים?

תפקודים קוגנטיביים הם התהליך המנטלי המאפשר לנו לקבל, לבחור, לאחסן, להפוך, לפתח ולשחזר מידע סביבתי. זה מאפשר לנו להבין ולהקשר לעולם שסביבנו.

ביום אחד בלבד אנו משתמשים במוח שלנו כל הזמן. האם אתה רוצה ארוחת בוקר? אולי תקרא ספר? האם אתה נוהג? האם יש לך שיחה מעניינת עם חבריך? כל הפעילויות היומיומיות שלנו דורשות מיליוני קשרים וחישובים מנטליים מורכבים בין החלקים השונים של המוח בשביל שנשקע היטב בעולם שסביבנו.

מהם תפקודים קוגנטיביים?

פעמים רבות, כאשר אנו מדברים על תפקודי-על קוגנטיביים אנחנו מתייחסים למיומנויות הקוגנטיביות שאנו צריכים להבין ולליצור קשרים עם העולם. אמנם לעתים אנו לומדים אותם כדברים נפרדים, עלינו לזכור כי תפקודים קוגנטיביים הם תמיד קשורים זה לזה ולפעמים הם חופפים. נביט בתפקודים הקוגנטיביים העיקריים:

תשומת לב:תהליך מנטלי מורכב אשר לא ניתן לצמצמו להגדרה אחת, מבנה אטומטי מוצק אחד, ואשר לא ניתן להעריכו ע"י מבחן אחד משום שהוא כולל תהליכים הפוכים. לפשט, תשומת לב היא התפקוד הקוגנטיבי שבו אנו משתמשים בשביל לבחור בין גירויים המגיעים למוח שלנו בסימולטניות, שניהם חיצוניים (ריחות, קולות, תמונות...) ופנימיים (מחשבות, רגשות...), שהן שמישות לשם הוצאה לפועל פעילות מוטורית או מנטלית. במציאות, זהו סט של תהליכים המשתנים במורכבות ומאפשרים לנו להוציא לפועל את שאר התפקודים הקוגנטיביים היטב. תשומת לב יכולה להתחלק לסוגים שונים בהתבסס על המורכבות שלה.

מיקוד תשומת הלב: להיות עירני. היכולת להגיב לגירוי.

תשומת לב מתמשכת: היכולת לשמור על קשב במהלך פרק זמן של לפחות 3 דקות. המושג "ריכוז" נפוץ יותר למשימה זו. כאשר אנו קוראים ספר אנו מתרכזים.

תשומת לב סלקטיבית: היכולת המאפשרת לנו לשמור על תשומת לב במהלך משימה ולהימנע מהסחות מהסביבה, כגון רעשי רקע או פעילויות. בהמשך לדוגמה הקודמת, תשומת לב סלקטיבית מאפשרת לנו לקרוא ספר בעת הקשבה למוזיקה או כשהטלויזיה פועלת.

תשומת לב לסירוגין: הגמישות המנטלית המאפשרת לנו לשנות את המיקוד ממשימה אחת לשניה. לדוגמה, כאשר אנו קוראים ושיר שאנחנו אוהבים מתחיל, אנו מסוגלים לעצור לרגע בזמן שאנו מקשיבים או שרים, ואז לחזור במהירות לספר.

תשומת לב מפוצלת:היכולת להגיב ליותר ממשימה אחת באותו הזמן, או לעשות שני דברים בבת אחת. לדוגמה, כאשר אנו משוחחים עם חבר בעודנו כותבים משהו לחבר אחר, או כאשר אנו מדברים בטלפון בשעת בישול.

אין מבנה אנטומי אחד שאחראי על תשומת הלב, אולם מספר מסלולים משתתפים בתהליך זה. ישנן שלוש מערכות נוספות:

מערכת הפעלה רשתית (RAS) או מערכת עוררות: המצב או שלב הבסיס של ההכרה אשר מייטב את העיבוד של הגירוי הסנסורי אשר מגיע לקליפת המוח. הוא מורכב ממערכת ההפעלה הרשתית, התלמוס, המערכת הלימבית, גנגליונים בזליים וקליפת המוח הקדמית.

מערכת תשומת הלב האחורית: מאשרת את האוריינטציה והמיקום של גירוי, בעיקר חזותי. משתמשים בה בתפיסה, תשומת לב חזותית-מרחבית, עיבוד של מידע חדש, ועוד. מבנה המוח קשור לכך בקליפת המוח האחורית, ההיפוקמפוס, הפולווינר הצידי (חלקו האחורי ביותר של אזור התָלָמוּס במוח), והחגורה הקדמית.

מערכת תשומת הלב הקדמית: מאפשרת לנו להיישיר את תשומת לבנו לפעולה. מווסתת, שולטת וגורמת למשימות הקוגנטיביות המורכבות להיות אפשריות. מערכת זו מרכיבה חלק מהחגורה הקדמית, קליפת המוח הקדם-מצחית הגבית-צדית, קליפת המוח הקדמית-מסלולית, הסטריאטום, האזור המוטורי, והאזור הטגמנטום הבטני.

זיכרון: תהליך מורכב המאפשר לנו לקודד, לאחסן ולשחזר מידע. אם מערכת תשומת הלב אינה עובדת היטב, לא נהיה יעילים בביצוע משימות שכאלו. אם לא נשים לב למשהו, לא נוכל לקודד, לאחסן או לשחזר מידע זה. בשביל להבין זיכרון נוכל לסווג אותו בשתי קטוגריות:

1-קריטריון טמפורלי:

זיכרון לטווח קצר:

-זיכרון מיידי

-זיכרון עבודה או תפעולי: מערכת לאחסון פסיבי לטווח קצר המאפשרת לנו לעבוד עם מידע. לדוגמה, כאשר אנו מנסים להיזכר במס' טלפון לפני כתיבתו על נייר.

זיכרון לטווח ארוך

2- איזורים שזיכרון עובד עליהם:

זיכרון הצהרתי (מפורש): זכרונות כהפניות אשר יכולים להתעורר.

-תקופתי: הזיכרון האוטוביוגרפי המאפשר לנו לזכור מושגים ואירועים מהעבר שלנו. לדוגמה, לאן נסענו לחופשה בשנה שעברה? באיזו אוניברסיטה למדתי? מתי התחתנתי?

-סמנטי: זיכרון זה מתייחס למה שלמדנו ולידע הכללי שלנו על העולם. מהי עיר הבירה של צרפת? מהו שורש של מרובע?

האונה הרקתית ומוח הביניים הם המבנים המיוחסים לסוג זה של זיכרון

זיכרון לא מוצהר או מרומז: זיכרונות תת-הכרתיים וכמה מיומנויות כגון לרכוב על אופניים או החלקה על קרח. הניקורטקס, האמיגדלה (היכן שרגשות מעורבים), הסטריאטום וקשתות הרפלקס.

עלינו גם לזכור כי אזורי האחסון נמצאים באונה הטמפורלית, אולם משתתפים אסרטגיים יותר קשורים יותר לאונה הפרונטלית. (ראה תמונה)

פונקציות תפעוליות: התפקודים המורכבים ביותר. רובם כוללים שליטה בקוגניציה ושליטה במחשבה ובהתנהגות באמצעות תהליכים רבים. הם כוללים סט של מיומנויות מורכבות, כגון מיקוד תשומת הלב, תכנון, תכנות, ויסות, ואימות התנהגות מכוונת. תפקודים אלו ממוקדמים באונה הפרונטלית. ע"פ לזאק, תפקודים אלו יכולים להיכלל בקבוצה של סדרות של רכיבים:

1- הגדרת המטרה:

-מוטיבציה

-מודעות עצמית

-כיצד אנו תופסים את מערכת היחסים שלנו עם העולם

2-תכנון אסטרטגיות בשביל להשיג מטרות:

-היכולת לפשט

-גמישות קוגנטיבית, או היכולת ליצור מחשבות חלופיות

-יכולת להעריך אפשרויות שונות ולבחור אחת בשביל לנהל התנהגות

3-מיומנויות שבהן משתמשים בהוצאה לפועל של התנהגות:

-יכולת להתחיל בפשטות ובסדר, לשמור ולסדר ברצף התנהגויות.

4-כישרון להוציא לפועל ביעילות התנהגות או פעילות:

-שליטה בזמן

-משוב

-ויסות עצמי של התנהגות

ללא תפקודים ביצועיים לא נוכל לעבור את היום. אנו משתמשים בהם לא במודע כל הזמן ובכל פעילות. לדוגמה, כאשר אנו יוצאים לחופשה ועלינו לתכנן את הטיול: לבחור לאן ללכת, כמה זמן יש לנו ומה נוכל לעשות בזמן הזה? איזה נתיב נראה המעניין ביותר? באיזו תחבורה נשתמש? אפילו משהו פשוט כמו בישול דורש תפקודים ביצועיים: מבחירת האוכל והמצרכים שבהם נשתמש, ללשמור על המחבתות והסירים, תזמון משך הבישול, מעקב אחר המתכון בסדר הנכון...לדוגמה, אם אנחנו רוצים להכין אומלט, עלינו לשים תחילה את הירקותף אח"כ לקשקש ביצים, ואז לבשל.

שפה: שפה היא מערכת תקשורת סימבולית. היא איננה חשובה רק לתקשורת עם אחרים, אלא גם בשביל להבנות את המחשבות הפנימיות שלנו. תהליך השפה משתמש באיזורים שונים במוח העובדים יחד באמצעות מערכות תפקודיות שונות המעורבות במיוחד את החצי השמאלי של המוח הגדול. ישנם שני איזורים אשר אחראים על ביטוי וקליטה של שפה:

1-איזור ביטוי השפה:כולל איזורים שונים של קליפת המוח.

- איזור קדם-פרונטלי: מעורב בתהליכי מוטיבציה של שפה. כאן מתחילות תקשורת כתובה ודבורה.

-אזור ברוקה:אזור במוח האנושי האחראי על עיבוד השפה ובעיקר יכולת הדיבור ותקשורת בשפת הסימנים.

strong>-קליפת המוח המוטורית הקדמית: מתחילה את התנועות בשביל להתחיל להגות מילים ותנועות להדריך כתיבה.

2-איזור קליטת השפה: Includes:

-האונה העורפית: מאפשרת לנו לזהות תמונות לשוניות.

-אונה קודקודית: אחראית על שילוב גירויים חזותיים ושמיעתיים.

- האונה הטמפוראלית השמאלית:אחראית על מיזוג והבנת קולות דבורים. משולבת עם: האזור של הלש (איזור שמיעה ראשוני. מקבל את הקולות בשביל לקודד אותם באיזור הרב-אופני), and the ואיזור וונריק (קשור להבנת השפה. נותן משמעות לקולות אלו.)

חוץ מהאזורים הקורטיקלים, איזורים אחרים חיוניים גם הם לתפקוד שפתי מיטבי. הקשר הפנימי בין איזורים אלו עם הבניות תת-קורטיקליות, כמו הפסיקולוס המקושת (מחבר בין איזור ברוקה לאיזור וונריק), התלמוס (חשוב לויסות שפה, משום שהוא מחבר איזורים סימפטטיים עם אקספרסיביים), גרעין הפולינוור, הגנגליונים בזליים והמוח הקטן (אשר מעורב בשטף השפה, מקצב וטון), וכו'.

תפקודים מרחביים חזותיים ותפיסתיים חזותיים: התפקודים המאפשרים לנו לזהות ולהבדיל בין גירויים. הם עוזרים לנו לפרש, לשייך ולייחס את מה שאנחנו רואים אל תוך קטגוריות מוכרות ולשב אותן בידע שלנו. כאשר תפקודים אלו עובדים כראוי, אנו מסוגלים לזהות פנים של חבר ובן משפחה, או להבדיל בין מפתחות, כובע ומסרק.

תפקודים מרחביים-חזותיים מסייעים לניתוח, הבנה וניהול החלל שבו אנו חיים (דו או תלת מימדי). תפקודים אלו כוללים תהליכים כגון ניווט מנטלי, תפיסת עומק ומרחק, הבנייה מרחבית-חזותית ורוטציה מנטלית. אנו משתמשים בתפקודים מרחביים-חזותיים בעודנו קוראים מפה, מנווטים את עצמנו בעיר,או מעריכים מרחקים.

אם החצי השמאלי של המוח דומיננטי למשימות שפה, הימני דומיננטי בתפיסה. ניתוח מרחבי, זיהוי פנים, הכרת מפות או עצמים, עיבוד מוזיקה, תחושה, חיקוי פנים, ופעילויות מוטוריות אשר אינן דורשות שליטה ורבלית מווסתות בעיקר על-ידי אונות העורף והקודקודית בחצי הימני של המוח הגדול והחיבורים שלהם עם שאר המוח.

מהם התפקודים הקוגנטיביים?

מדוע אנו משתמשים בתפקודי מוח?

במהלך יום אחד בלבד אנו משתמשים בתפקודי המוח שלנו כל הזמן. אלפי משימות מבוצעות, ודורשות מיליוני חישובים מנטליים מורכבים חלקים שונים של המוח. להלן דוגמאות לשימוש במיומנויות קוגנטיביות אלו ותפקודים מוחיים.

  • הכנת אוכל טובה למוח? כאשר אתה מבשל עליך לשמור על מספר סירים ומחבתות באותו הזמן, בזמן שאתה מארח את אורחיך ועוקב אחר המתכון.
  • מנהל פגישה? לנהל פגישה עסקית או משפחתית הינה משימה מורכבת. היא דורשת מהמוח להפעיל רשתות עצבים קבועות הקשורים לשומת לב, ריכוז, יכולת הקשבה אקטיבית, זמן תגובה, ועוד.
  • להעיף עפיפון? רוב האנשים מניחים כי רגיעה מגיעה באופן טבעי, אך לא היית יכול לעשות זאת מבלי כמה יכולות מפתח קוגנטיביות.
  • לנהוג במכונית? גם אם אתה נהג מנוסה, הגעה ליעד במהירות ובזהירות דורשת מיומנות, ריכוז ומערך רחב של יכולות קוגנטיביות.
  • להיפגש עם חברים? החיים יהיו בודדים מבלי המיומנויות הקוגנטיביות המאפשרות לנו להיפגש אחד עם השני.

סימוכין: Preiss M, Shatil E, Cermakova R, Cimermannova D, Flesher I (2013), el Entrenamiento Cognitivo Personalizado en el Trastorno Unipolar y Bipolar: un estudio del funcionamiento cognitivo. Frontiers in Human Neuroscience doi: 10.3389/fnhum.2013.00108. • Haimov I, Shatil E (2013) Cognitive Training Improves Sleep Quality and Cognitive Function among Older Adults with Insomnia. PLoS ONE 8(4): e61390. doi:10.1371/journal.pone.0061390 • Shatil E (2013). ¿El entrenamiento cognitivo y la actividad física combinados mejoran las capacidades cognitivas más que cada uno por separado? Un ensayo controlado de cuatro condiciones aleatorias entre adultos sanos. Front. Aging Neurosci. 5:8. doi: 10.3389/fnagi.2013.00008 • Peretz C, AD Korczyn, E Shatil, V Aharonson, Birnboim S, N. Giladi - Basado en un Programa Informático, Entrenamiento Cognitivo Personalizado versus Juegos de Ordenador Clásicos: Un Estudio Aleatorizado, Doble Ciego, Prospectivo de la Estimulación Cognitiva - Neuroepidemiología 2011; 36:91-9. • Shatil E, A Metzer, Horvitz O, Miller R. - Basado en el entrenamiento personalizado cognitivo en el hogar de pacientes con EM: Un estudio de la adherencia y el rendimiento cognitivo - Neurorehabilitación 2010; 26:143-53. • Korczyn dC, Peretz C, Aharonson V, et al. - El programa informático de entrenamiento cognitivo CogniFit produce una mejora mayor en el rendimiento cognitivo que los clásicos juegos de ordenador: Estudio prospectivo, aleatorizado, doble ciego de intervención en los ancianos. Alzheimer y Demencia: El diario de la Asociación de Alzheimer de 2007, tres (3): S171. • Shatil E, Korczyn dC, Peretzc C, et al. - Mejorar el rendimiento cognitivo en pacientes ancianos con entrenamiento cognitivo computarizado - El Alzheimer y a Demencia: El diario de la Asociación de Alzheimer de 2008, cuatro (4): T492. • Verghese J, J Mahoney, Ambrosio AF, Wang C, Holtzer R. - Efecto de la rehabilitación cognitiva en la marcha en personas mayores sedentarias - J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2010 Dec;65(12):1338-43. • Horowitz-T Kraus, Breznitz Z. - ¿Puede el mecanismo de detección de errores beneficiarse del entrenamiento de la memoria de trabajo? Una comparación entre los disléxicos y los sujetos de control - un estudio de ERP - PLoS ONE 2009; 4:7141. • Haimov I, E Hanuka, Y. Horowitz - El insomnio crónico y el funcionamiento cognitivo entre los ancianos - Medicina del comportamiento del sueño 2008; 6:32-54 • Thompson HJ, Demiris G, Rue T, Shatil E, Wilamowska K, Zaslavsky O, Reeder B. - Telemedicine Journal and E-health Date and Volume: 2011 Dec;17(10):794-800. Epub 2011 Oct 19.

בבקשה הכנס את כתובת המייל שלך