CogniFit - תרגול קוגנטיבי מותאם אישית מהבית בחולי טרשת נפוצה: מחקר של דבקות ביצועים קוגנטיבים

שם מקורי: Home-based personalized cognitive training in MS patients: a study of adherence and cognitive performance.

כותבים: אוולין שתיל¹, אבישג מצר², עומר הורביץ³, אריאל מילר².

• 1. המחלקה לפסיכולוגיה והמרכז למחקר פסיכו-ביולוגי, המכללה האקדמית מקס שטרן של עמק יזרעאל וקוגניפיט בע"מ, יקנעם עילית, ישראל.
• 2. היחידה לנוירו-אימונולוגיה, המרכז לטרשת נפוצה ומחקר מוח, המרכז הרפואי כרמל, חיפה.
• 3. המרכז לחקר המוח וההתנהגות, המכון לחקר מדעי המוח האפקטיביים (ISAN), המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה, ישראל.

ג'ורנל: NeuroRehabilitation 26 (2010), 143-153.

רפרנס (APA Style):

• Shatil, E., Metzer, A., Horvitz, O., & Miller, A. (2010). Home-based personalized cognitive training in MS patients: a study of adherence and cognitive performance. NeuroRehabilitation, 26, pp.145-153.

מסקנת המחקר

אימון CogniFit הוא כלי מעשי ובעל ערך לשיפור היכולות הקוגניטיביות של חולי טרשת נפוצה. חלוקת קשב [P = 0.011], תיאום עין-יד [P <0.0001], זיכרון כללי [P <0.0001], שמות [P = 0.029], זמן תגובה [P = 0.001], תפיסה מרחבית [P <0. 0001], הערכת זמן [P = 0.014], זיכרון עבודה חזותי [P <0.0001], תפיסה חזותית [P = 0.006], סריקה חזותית [P = 0.029] וזיכרון עבודה מילולי-שמיעתי [P = 0.001].

הקשר

טרשת נפוצה (MS) היא מחלה דלקתית כרונית המובילה לא רק לנכות פיזית ארוכת טווח אלא גם לסדרה של תסמינים קוגניטיביים. שכיחות הפרעות קוגניטיביות אצל אנשים עם טרשת נפוצה הוא בין 43 ל -65%, כאשר הזיכרון האפיזודי, תשומת הלב ומהירות העיבוד מושפעים ביותר. לעתים קרובות מושפעים מתפקידי ביצוע כגון שטף מילולי, היווצרות מושגים, חשיבה מופשטת, תכנון ומעקב. תפקוד שגוי של מיומנויות קוגניטיביות יכול להוביל לאיכות חיים גרועה יותר.

נכון לעכשיו, אין תרופות יעילות להפחתת התסמינים הקוגניטיביים בחולים עם טרשת נפוצה, ולכן יש צורך להשתמש באמצעים אחרים להפחתת ההשפעה של שינויים קוגניטיביים אלה. שיקום קוגניטיבי הוכח כמרכיב חשוב כאשר מטפלים בהפרעות קוגניטיביות בטרשת נפוצה, ולמרות זאת, אין הרבה מחקר. באופן ספציפי יותר, גירוי קוגניטיבי ממוחשב הוכיח את עצמו כיעיל בשיפור המצב הקוגניטיבי של אנשים עם טרשת נפוצה.

מתודולוגיה

מבנה המחקר

המחקר כלל 12 שבועות של אימונים עם CogniFit, עם הערכה לפני האימון והערכה נוספת בסוף 12 השבועות. המשתתפים חולקו בין קבוצות הניסוי לקבוצת הביקורת. משתמשים ללא חיבור לאינטרנט הוכנסו לקבוצת הביקורת. מטרת המחקר הייתה לגלות את ההקפדה על אימונים והשפעותיהם על המצב הקוגניטיבי של אנשים עם טרשת נפוצה.

המחקר נערך במרכז לחקר המוח וטרשת נפוצה, במרכז הרפואי כרמל, חיפה. הפרוטוקול אושר על ידי ועדת האתיקה והסכמה בכתב התקבלה מהמשתתפים לפני תחילת ההערכה המקדימה.

משתתפים

המשתתפים נבחרו ממאושפזי החוץ של המרכז הרפואי כרמל. משתתפים אלו עברו אבחנה של טרשת נפוצה מתקדמת חוזרת ונשנית. היו להם ביצועים טובים של היד הדומיננטית, דיברו עברית, היו להם מחשב בבית והיו מעוניינים להשתתף במחקר.

הקריטריונים להדרה מהמחקר היו נוכחות של כל מחלה נוירולוגית אחרת, שימוש בסמים או באלכוהול, כמו גם נוכחות של דיכאון או כל הפרעה אחרת המחייבת שימוש בתרופות פסיכואקטיביות. גם חולים עם טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית לא נכללו.

אנליזה

מודלים של השפעה מעורבת למדידות חוזרות ונשנות ומודלים לינאריים כלליים בתוכנית הסטטיסטית של SAS שימשו להערכת ההבדלים בין שתי הקבוצות במצב הקוגניטיבי לפני תחילת המחקר; השפעת האימון בכל אחת מהקבוצות; ולבסוף, השינויים הקוגניטיביים בין שתי הקבוצות לאחר ההתערבות.

בנוסף, נבדקה גישה שונה באמצעות התוכנית הסטטיסטית SPSS. הם השתמשו במבחני t לדגימות עצמאיות ובמבחני t זוגיים כדי להשיג את ההבדלים בציונים הקוגניטיביים בין שתי הקבוצות בתחילת המחקר, ובתוך כל קבוצה לפני ואחרי האימון, בהתאמה. לבסוף נערכה ANCOVA להערכת ההבדלים בציונים הקוגניטיביים לאחר אימון CogniFit.

התוצאות בשני ההליכים היו דומות. עם זאת, התוצאות המוסברות להלן מבוססות על ההליך השני (בוצע עם SPSS).

תוצאות ומסקנות

שתי הקבוצות חלקו מאפיינים קליניים וסוציו-דמוגרפיים. המצב הקוגניטיבי של המשתתפים הראה שיפורים משמעותיים בשבע יכולות קוגניטיביות של קבוצת הביקורת: חלוקת תשומת לב, תשומת לב מתמשכת (הימנעות מהסחות דעת), שמות, זמן תגובה, גמישות קוגניטיבית, תפיסה מרחבית והערכת זמן. מצד שני, בקבוצה שביצעה את אימון CogniFit, נצפו שיפורים משמעותיים באחת עשרה יכולות קוגניטיביות: תשומת לב מחולקת [P = 0.011], תיאום יד-עין [P <0.0001], זיכרון כללי (הכולל שונה יכולות קוגניטיביות הקשורות בזיכרון) [P <0. 0001], שמות [P = 0.029], זמן תגובה [P = 0.001], תפיסה מרחבית [P <0.0001], הערכת זמן [P = 0.014], זיכרון עבודה חזותי [P <0.0001], תפיסה חזותית [P = 0.006] , סריקה חזותית [P = 0.029] וזיכרון עבודה מילולי-שמיעתי [P = 0.001]. חשוב להדגיש כי השיפורים שהושגו בקבוצה שביצעה את אימון CogniFit היו גבוהים משמעותית מאלו של קבוצת הביקורת ביכולות הקוגניטיביות הבאות: זיכרון כללי, זיכרון עבודה חזותי וזיכרון עבודה מילולי.

לסיכום, נצפה כי אימוני CogniFit סייעו בשיפור משמעותי של המצב הקוגניטיבי של מבוגרים עם טרשת נפוצה מתקדמת חוזרת ונשנית. שיפורים אלה ניכרו במיוחד בנוגע לזיכרון. ההכשרה הקוגניטיבית המותאמת אישית של CogniFit מוצגת ככלי מעשי ובעל ערך לשיפור היכולות הקוגניטיביות של חולי טרשת נפוצה.