הקשר בין התודעה למוח

המשגות ותיאוריות של תודעה משתנות כפונקציה של זמן כרונולוגי, אמונה דתית ותרבות כמו גם פילוסופיות עתיקות ומודרניות. בהערכות תיאורטיות מוקדמות של התודעה (אפלטון ואריסטו, ומאוחר יותר הפילוסופים של ימי הביניים) התודעה היתה קשורה בנשמה, שהיא בעצמה נחשבת לאלמותית ואלוהית. רוב ההערכות, כולל דעות מודרניות, מאפיינות את התודעה כמחשבה ומודעות בהקשר של ניסיון וסביבה. התודעה נחשבת לעתים קרובות כמאפיין של העצמי הפרטי כפי שניתן לראות בביטויים פופולריים כגון "גמר בדעתו ", ו "לשנות את דעתי". זיכרון, קשב, היגיון, תובנה, פתרון בעיות, היכולת לתקשר, וגם, תלוי בתיאוריה, רגש, דיכאון ותהליכים לא מודעים, הם בין המאפיינים העיקריים של התודעה.

הקשר שבין התודעה ובין המוח ניכר בכל הדיונים על התודעה, ולאחרונה גם בשיח פסיכיאטרי ונוירולוגי. מדע קוגניטיבי ומדע נוירולוגי עוסקים כיום בהבנה כיצד תהליכים במוח, התנהגות וקוגניציה מתחברים. מדעי המוח הקוגניטיביים מעורבים באופן פעיל במחקר באופן בו בני אדם כאורגניזמים פעילים ו חושבים i> b>, משתמשים במוח i> b> כדי להשיג את מטרותיהם ולמלא את צרכיהם בהקשר של סביבה i> b> מורכבת ומשתנה. מחקר זה מציג קישורים מורכבים בין קוגניציה וסביבה, שנחשבת למבוססת תודעה, ובין קוגניציה ופעולה, הנחשבת למבוססת פיזית [1] sup>. מחקר fMRI [2] sup> שפורסם לאחרונה מראה כי היבטים מסוימים של קוגניציה חושית ומוטורית בסיסית, כמו גם תהליכים ברמה גבוה יותר של זיהוי פנים וזיהוי מילולי ומחשבה, כולם נחשבים מבוססי תודעה ונתמכים על ידי אזורים במוח שהם מאוד מיוחדים וייחודיים לתהליכים אלה. כמו כן המחקר טוען כי אינטראקציית התודעה והמוח מתרחשת באמצעות מנגנונים מוחיים ייחודיים מאוד מיוחדים. למשל, זיכרון אפיזודי, הוא היכולת לזכור מה קורה לעצמי ומתי, היא יכולת חשובה וייחודית של המוח האנושי. תחום זה כבר נחקר היטב [3] sup> באמצעות מחקר הדמייה של אזורים מסוימים באונה הקדמית ובזכרון האפיזודי (בשונה מאלה הקשורים בזיכרון סמנטי) זיהה קישור נוסף של המוח לתודעה.

מערכת היחסים שבין התודעה והמוח היא חשובה במיוחד למחקר בתחום הפסיכיאטריה שמיישם טיפול ארוך בתוך הדיכוטומיה שבין התודעה למוח. גברד, 2005, טען שהתודעה והמוח אינם ישויות נפרדות, אלא ש"התודעה היא הפעילות של המוח ". גברד 2005, [4] sup> מגנה קשת רחבה של אסוציאציות לגנים, תרופות וגורמים ביורפואיים לישות המוח, וגורמי הסביבה, פסיכותרפיה ופסיכוסוציולוגיה לישות התודעה, וטען לאחדות של ישות התודעה והמוח באמצעות הדגשת האופי הבלתי ניתן להפרדה באינטראקציה בין הגנים והסביבה, ובין גורמים פסיכולוגיים ומבנה המוח. קיטוב של מוח ותודעה בפסיכיאטריה עכשווית, והתפיסה הנובעת מכך שתרופה נחשבת כביולוגית או מבוססת מוח i> b> בעוד פסיכותרפיה מיועדת להפרעות פסיכולוגיות או מבוססות תודעה i> b >, היא לדעתו טעות וזה מה שמעכב ביצוע של טיפולים מקיפים, ביופסיכוסוציאליים.

בהקשר זה של חקר מוח פסיכיאטרי, יש ראיות מהדמיית מוח לכך שמשתנים מנטאליים הקשורים לתודעה משחקים תפקיד בבסיס הנוירופיזיולוגי של התנהגות בני האדם [5] sup>. מסקנה זו מגיעה בהתבסס על התוצאות של מחקרי הדמייה ושל ההשפעה של פסיכותרפיה בחולים עם הפרעה אובססיבית כפייתית, הפרעת פאניקה או הפרעת דיכאון חד קוטבית, המצביעים על כך שהפונקציות והתהליכים המעורבים בפעילות המוח מושפעים מפסיכותרפיה ומפלסטיות. תוצאות ממחקרים על אפקט הפלצבו גם כן מתכנסות לאותה המסקנה, שתהליכי פעילות מנטאלית מוחית מבוססת תודעה, גורמים לפעילות במוח [5] sup>. מחקרים אלה מראים כי האמונה והציפייה בלבד שנוצרו על ידי בליעה של תרופת פלצבו, גרמו לפעילות פיסיולוגית מוחית וכימית.

הפניות

^[1] מקאיג, גראמן, יונג, סינובסקי, פויזנר, קישור בין תודעה, מוח והתנהגות, כתב העת הבינלאומית לפסיכופיסיולוגיה, כרך 73, גיליון 2, אוגוסט 2009, עמודים 95-100; תהליכים עצביים ב בפסיכופיסיולוגיה קלינית

^[2] קנווישר, תפקודים פונקציונאליים במוח האנושי: חלון לאדריכלות הפונקציונאלית של המוח PNAS 22 ביוני, 2010 (. כרך 107, מספר 25, 11,163-1,117)

^[3] טולווינג, זכרון אפיזודי: מתודעה למוח הסקירה הפסיכולוגית השנתית 2002 53:1-25.

^[4] גברד, תודעה, מוח והפרעות אישיות, כתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה 2005; 162:648-655)

^[5] ביורגרד, השפעות התודעה על פעילות המוח: עדויות ממחקרי הדמייה של פסיכותרפיה ואפקט הפלצבו Nord J Psychiatry 2009; 63:5-16