CogniFit - דיסלקציה בקרב ילדים

אילו סוגי טיפול קיימים לדיסלקציה?

לפני שמתחילים בטיפול כלשהו, יש לאבחן כי אכן מדובר בדיסלקציה אצל הילד. זו אינה משימה פשוטה, משום שבבתי ספר רבים אין כלים מתאימים לאיתור דיסלקציה. גם כאשר הם מאתרים דיסלקציה, הם לא בהכרח מוכנים להתמודד עמה והילד עשוי לעבור לבית ספר מותאם, אם קיים כזה באזור מגוריו. רוב הזמן, העול מוטל על כתפי ההורים. עליהם להיות מודעים, לשים לב ולאתר את הלקות מוקדם ככל האפשר. לאחר מכן, עליהם לפעול. ככל השטיפול יתחיל מוקדם יותר, כך טוב יותר לילד, המקבל תמיכה טובה יותר וכלים נוספים שיעזרו לו להתגבר על הלקות ולמנוע בעיות פוטנציאליות הקשורות לתסכול יומיומי ותחושת כשלון שהוא פוגש בסביבת בית הספר.

איך לטפל בדיסלקציה? אין דרך ידועה לתקן באופן מוחלט את האבנורמליות המוחית הגורמת ללקות. זוהי בעיה הנמשכת לאורך החיים. חשוב להמשיך לעקוב אחריה על בסיס יומיומי ולא לחכות לסימפטומים חמורים יותר על מנת להתחיל טיפול, משום שייתכן שזהו בזבוז של זמן יקר. הטיפול היעיל ביותר לדיסלקציה הוא איתור מוקדם!

תיקןף מדעי: מחקרים התומכים ביעילות קוגניפיט בטיפול בילדים בעלי דיסלקציה.

דיסלקציה שכיחה יותר ממה שאנו חושבים, מאחר שהיא משפיעה על יותר מ10% מהאוכלוסיה. דיסלקציה היא ליקוי נוירולוגי שמשפיע על תהליך הלמידה, המקשה על קריאה, כתיבה ופענוח של שפה או סמלים.

כאשר אנשים בעלי דיסלקציה קוראים, הם ממקדים את רוב תשומת הלב שלהם בפענוח הצלילים של האותיות השונות ובהגיית כל מילה. מאמץ זה גורם להתמוטטות בזיכרון העבודה שלהם, מה שמונע מהמוח להקצות משאבים מנטאליים למטלות מנטאליות גבוהות יותר גדון הבנת הנקרא.

מספר מחקרים מגדירים דיסלקציה כליקוי במנגנון העצבי הקשור לעיבוד שפה. לכן, אנשים בעלי דיסלקציה מתקשים לדמות מילים כתוצאה מדיספונקציה ברשת העצבית שלהם בין אזורי המוח המקושרים לשפה ומודעות פונולוגית.

דיסלקציה עשוייה להיות תורשותית, ולכן זה נפוץ שבני אותה משפחה יהיו בעלי דיסלקציה. בנים ובנות בעלי מנת משכל תקינה, ללא קשיים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים או בעיות אחרות ושקשיי הקריאה שלהם אינם משפיעים על המיומנויות הקוגניטיביות שלהם עשויים להיות בעלי דיסלקציה. למעשה, אנשים בעלי דיסלקציה ם לעתים קרובות בעלי חושים מחודדים יותר ומפתחים רמה גבוהה של אינטליגנציה ויכולת יצירתית.

לא כל סוגי הדיסלקציה הם באותה דרגת חומרה, אבל חיוני לאבחן ולטפל בדיסלקציה מוקדם ככל האפשר, על מנת להמנע מבעיות התפתחותיות, אבדן הערכה עצמית, תסכול ובעיות בבית הספר.

דיסלקציה בקרב ילדים?

ניתן לאתר דיסצקליה בקרב ילדים כבר בגן חובה. אם לא יטופלו, הסימפטומים עשויים להמשך גם בילדות, בהתבגרות ולעתים אף בבגרות.

למרות שכל ילד הוא מיוחד, ילדים בעלי דיסלקציה נוטים להתחיל לדבר מאוחר יותר, הבנת הנשמע שלהם פחות טובה ואוצר המילים שלהם קטן יותר בהשוואה לבני גילם. לעתים קרובות, הם מבלבלים בין אותיות דוגמת "b"ו"d" (או "p" ו"q"), ולעתים הם גם לא קשובים.

קשיי הריכוז הללו אינם מכוונים. ילדים בעלי דיסלקציה עובדים קשה יותר כדי לקרוא ולכתוב, ולכן הם מתעייפים מהר יותר והופכים למוסחים.

פעילות מוחית במהלך קריאה בקרב קוראים ללא דיסלקציה פעילות מוחית במהלך קריאה בקרב קוראים דיסלקטים

ילדים בעלי דיסלצקיה זקוקים לעידוד ותמיכה מההורים והמחנכים, ולכן האיתור המוקדם ככל האפשר הוא קריטי. ההבנה והסיוע לילד חשובים על מנת שיוכלו להתפתח באופן תקין ולהשתלב בסביבת בית הספר, המהווה סביבה תחרותית.

כאשר דיסלקציה אינה מאותרת ואינה מטופלת בשלב מוקדם, היא הופכת לכדור שלג. כשהילדים צוברים עוד ועוד פערים בבית הספר, הם הופכים ליותר ויותר מתוסכלים ומרגישים כשלון. לעתים קרובות, בעיות בהערכה העצמית מובילות להתנהגות שלילית ולבעיות רגשיות כגון דכאון, חרדה ואף נשירה מבית הספר.

דיסלקציה והמוח

ילדים בעלי דיסלקציה מראים חריגות נירולוגיות מסוימות. התאים המהווים את המעגלים השפתיים אינם מאורגנים באופן תקין, מה שהופך את תפקודי הפענוח והפקת המשמעות מטקסט לקשים יותר.

במטרה לקרוא ביעילות, עליך לנקוט בתהליכי פיורש, הבנה ולמידה, להם אנחנו קוראים "אסטרטגיה לקסיקלית", שהיא הדרך בה המוח מתמודד עם טקסטים במטרה להבינם. הקשיים עבור ילדים בעלי דיסלקציה נגרמים ע"י שילוב של

• ליקויים בעיבוד שפה.
• ליקויים בזיכרון העבודה.
• קשיים בקצב עיבוד.

מאפיינים של דיסלקציה

הסימפטומים של דיסלקציה עשויים להשתנות מילד לילד, ולא כל הילדים בעלי הלקות יראו את אותם הקשיים בקריאה. הסימפטומים אינם עקביים. הם עשויים להשתנות אפילו באותו יום ולהתפתח באופן שונה כשהילדים גדלים.

להלן כמה מאפיינים של דיסלקציה:

• בעיות בתפקודי הניהול

  : תפקודי הניהול כוללים טווח רחב של מיומנויות קוגניטיביות מורכבות אשר אחראיות על תכנון משימות באמצעות חלוקתן לשלבים. שלבים אלה עשויים להתחיל בניתוח המשימה ודרישותיה, לאחר מכן ארגון והחלטה על הזמן הנדרש להשלמת המשימה, תכנון העבודה והצבת יעדים, הערכת פעולות היישום והתאמתן בהתאם לתוצאות וכו'. קשיים בהתפתחות הניהולית הם אחד המאפיינים הנפוצים בדיסלקציה. כלומר, כל משימה הדורשת תכנון (למשל, נקיון החדר או סיום שיעורי הבית) עשוייה להוות אתגר רציני לילדים בעלי דיסלקציה

• קשיי למידה ותקשורת

  : יכולת לקוייה להבין הוראות מהירות, בדיחות או ניבים, כמו "כרעם ביום בהיר" שפירושו שמשהו קרה באופן מפתיע ובלתי צפוי. חוסר יכולת ללמוד מילים חדשות ולבטא אותן באופן מדוייק. תחושת חוסר בטחון בזמן דיבור והבעת רעיונות, וכו'.

• קשיי קריאה

  : קשיים בפענוח ובזכירה של סמלים שפתיים, מקשים על הקריאה. ילדים בעלי דיסלקציה שוגים לעתים קרובות בהגייה של מילים. כמו כן, הם מתקשים לעבד ולהבין את מה שקראו. בעקבות כך, לעתים קרובות הם לא מתעניינים בספרים.

• קשיים בכתיבה

  : מאחר שילדים בעלי דיסלקציה מתקשים לזכור את אופן האיות של מילים לאורך זמן וליישם את חוקי האיות, הם מבצעים שגיאות איות לעתים קרובות. הם מתקשים לבטא את רעיונותיהם בכתב. לעתים, למרות שהם מבינים את המורה באופן מלא, הם מתקשים לסכם את תכני השיעור. אחיזת העיפרון שלהם אינה רגילה, מה שהופך את כתב היד שלהם קשה לקריאה, גדול מדי או קטן מדי.

• סימפטומים בקואורדינציה המוטורית ובהתמצאות במרחב

  : קשיים בהבחנה בין ימין ושמאל, מעלה ומטה, פנים ואחור, פנים וחוץ וכו'. בעיה זו עשוייה להתקשר עם בליעת מילים. הם נראים מגושמים יותר בהשוואה לילדים אחרים ותועים לעתים קרובות יותר. באופן כללי, הם אינם טובים בפעילויות גופניות הדורשות קואורדינציה כגון רכיבה על אופניים או ספורט קבוצתי כמו כדורגל.

• הערכת זמן מעוותת

  : קושי בניהול זמן ובלבול לגבי היום או התאריך.

• קשיים בפתרון בעיות מתמטיות

  : מאחר שהם מתקשים לזהות סמלים, קשה לבצע פעולות אריתמטיות משום שהן כוללות סימני פעולה דוגמת חיבור, חיסור, כפל, חילוק וכו'. ילדים בעלי דיסלקציה מתקשים גם בשינון לוח הכפל.

• קשיים בהתקשרויות חברתיות ורגשיות

  : ילדים בעלי דיסלקציה עשויים להיות ליצני הכיתה, שובבים או שקטים מדי. הם מבולגנים במיוחד או מסודרים במיוחד. כל ילד הוא שונה, ואנחנו רואים מקרים של מרד וחוסר סובלנות, אבל גם מקרים של כניעות.

סוגים של דיסלקציה

למרות שחלק מהסימפטומים אופייניים לדיסלקציה, חוקרים זיהו מספר סוגים של דיסלקציה. השימוש במושג "דיסלקציה" מבחין בראש ובראשונה בין דיסלקציה מולדת לדיסלקציה נרכשת.

• דיסלקציה נרכשת

  : מתרחשת בשלב מאוחר יותר בחיים, ולרוב אינה תוצאה של גורמים גנטיים או תורשתיים. לעתים היא מתרחשת בעקבות פגיעת ראש טראומטית או נזק מוחי - כמו דמנציה או שבץ - המשפיעים על אזורי השפה במוח, אשר אחראים על עיבוד אורייני.

• דיסלקציה התפתחותית

  : סוג זה של דיסלקציה ניכר בעיקר בסביבה אקדמית. דיסלקציה התפתחותית אינה נגרמת על-ידי פגיעת ראש או תאונה, והיא נוכחת מלידה. ישנם סוגים שונים של דיסלקציה תחת קטגוריה זו, אולם מאמר זה יתמקד על אלו המשפיעים על עיבוד ותפקוד המוח: דיסלקציה שטחית, דיסלקציה פונולוגית, וכן דיסלקציה משולבת או א-פונטית

• דיסלקציה שטחית

  : לעתים קרובות, צורה נרכשת של דיסלקציה, אך יכולה להיות גם התפתחותית. ילדים בעלי דיסלקציה שטחית אינם מראים קשיי קריאה משמעותיים. סוג זה של דיסלקציה קשור לקשיים בתהליכי עיבוד מידע בערוץ הויזואלי, בערוץ הלקסיקאלי או במסלולים עצביים ישירים. המשמעות היא שילדים יכולים לבטא מילים בצורה טובה, גם מילות תפל, אבל צריכים לחלק את המילים לצירופים או הברות על מנת לקרוא אותם. זה הופל מטריד יותר כשיש חוסר התאמה בין האותיות לצלילים הנהגים.

• דיסלקציה פונולוגית

  : הסוג הנפוץ ביותר של דיסלקציה, אשר זהה לדיסלקציה עצמה. זהו סוג התפתחותי בעיקר של דיסלקציה, אך יכול להיות גם נרכש בחלק מהמקרים, לאחר שבץ או כתוצאה ממחלת אלצהיימר. ילדים בעלי דיסלקציה פונולוגית חווים קשיים משמעותיים בקריאת מילים ארוכות, לא מוכרות או לא שכיחות. יחד עם זאת, הם מצליחים לקרוא באופן מדוייק מילים מוכרות. סוג זה של דיסלקציה מקושר לתפקוד לקוי של אורי מוח אשר קשורים לעיבוד של צלילי השפה. ילדים עם הפרעה זו, לעתים קרובות יקראו דרך הערוץ הלקסיקאלי או החזותי, אך יתקשו בעיבוד השמיעתי.

• דיסלקציה עמוקה

  : זהו סוג של דיסלקציה נרכשת. אחת הצורות החריפות של דיסלקציה, כאשר הפרט מאבד את היכולת הקיימת לקרוא. דיסלקציה עמוקה מצביעה על קושי הן בהגיית המילים והן בזיהוי מילים שלמות משום שהערוצים הפונולוגי והחזותי שניהם פגועים.

כיצד ניתן לאתר דיסלקציה?

כשמביאים בחשבון את ההיבט הקוגניטיבי, מקרים של דיסלקציה מראים את אותו דפוס של התדרדרות במיומנויות כמו זיכרון עבודה, אך באופן כללי יש קשיים גם בזמן התגובה, קצב העיבוד ותפקודי הניהול.רמות נמוכות בכל אחת מהמיומנויות הקוגניטיביות הללו עשויות להיות סמנים לדיסלקציה.

האם יש תרופה לדיסלקציה?

דיסלקציה היא הפרעה כרונית, כלומר, היא לא נעלמת עם הגיל. יחד עם זאת, זו לא סיבה לדאגה. אדם בעל דיסלקציה ילמד להביע את עצמו באופן שוני עם ההתפתחות.

הדבר החשוב ביותר בדיסלקציה הוא אבחון מוקדם. ככל שנציע מוקדם יותר את הכלים להם הם זקוקים על מנת להסתגל לתהליך הלמידה, כך גדלים הסיכויים שהילד ישתמש במשאבים המנטאליים שלו באופן אופטמיאלי ויחיה חיים מלאים.

האם ניתן לתקן דיסלקציה?

כשילד מאובחן כבעל דיסלקציה מגיל צעיר ומקבל תכנית התערבות מותאמת אישית בתחילת הדרך, יש לו סיכוי טוב בהרבה לפתח אסטרטגיות חלופיות שיסייעו לו להסתגל למערכת הלמידה. בשנים המוקדמות, המוח גמיש יותר ולכן יכול בקלות רבה יותר לפתח a href="https://www.cognifit.com/il/en/active-neurons" target="_blank">תאי מוח חדשים, כך שככל שנשתמש בכלים מוקדם יותר כדי לעזור לנו לחזק את הקשרים העצביים הקשורים לעיבוד שפה, כך נוכל ללמוד שיטות רבות יותר לפצות על התפקודים המתדרדרים.

התערבות מוקדמת תסייע גם במניעת הפרעות רגשיות משניות הקשורות לדיסלקציה.

אם אתה חושד שמישהו עלול לסבול מדיסלקציה, הפנה אותם למומחה לשם אבחון והפנייה לתוכנית אימונים שתסייע לו לשפר את מיומנויותיו הקוגנטיביות השמישות בשפה. אותו אדם עשוי להיות מושפע גם ברמה קוגניטיבית ולהראות חוסר שימת לב, קשיים בזיכרון העבודה ובזיכרון לטווח קצר, במהירות העיבוד ובמיומנויות יומיומיות חשובות נוספות.

רשימת מקורות

Preiss M, Shatil E, Cermakova R, Cimermannova D, Flesher I (2013) Personalized cognitive training in unipolar and bipolar disorder: a study of cognitive functioning. Frontiers in Human Neuroscience doi: 10.3389/fnhum.2013.00108.