בחר את הפלטפורמה שלך וקנה
נסה חודש ללא תשלום עם 10 רישיונות.
בחר/י את הפלטפורמה שלך
הרשם עכשיו!
loading

על ידי לחיצה על הרשמה או על ידי שימוש בקוגניפיט, אתה מצביע על כך שקראת, הבנת, והסכמת ל תנאי השימוש תנאי הפרטיות. של קוגניפיט.

פלסטיות המוח וקוגניציה

פלסטיות המוח וקוגניציה

חלק 1: מבנה וארגון

"פלסטיות המוח היא היכולת של מערכת עצבים לשינוי מבנהו, ותפקודו של המוח לאורך החיים, בתגובה לגיוון סביבתי. למרות שהמושג קיים היום בשימוש נפוץ בפסיכולוגיה ובמדעי המוח, הוא איננו מוגדר בקלות ומשמש כדי להתייחס לשינויים ברמות רבות במערכת העצבים הנעים בין אירועים מולקולריים, כגון שינויים בביטוי גנים, להתנהגות.."[1] שלוש צורות עיקריות של פלסטיות תפורטנה להלן: פלסטיות סינפטית, נוירוגנזה ועיבוד מפצה תפקודי

פלסטיות סינפטית

כשעוסקים בלמידה וחוויה חדשה, המוח יוצר מסלולים עצביים. מסלולים או מעגלים עצביים הם נתיבים עשויים נוירונים קשורים. מסלולים אלו נוצרים במוח באמצעות למידה ותרגול, ממש כמו שנוצר שביל הררי באמצעות שימוש יומיומי באותו המסלול על ידי רועה והעדר שלו. הנוירונים במסלול העצבי מתקשרים אחד עם השני בנקודת מפגש, סינפסה. בכל פעם שידע חדש נרכש (באמצעות תרגול חוזר ונשנה) קיימת תקשורת סינפטית או העברה מוגברת בין הנוירונים המעורבים. שיפור תקשורת בין נוירונית אומר שאותות חשמליים עוברים בצורה יעילה יותר לאורך הדרך החדשה. לדוגמה, כאשר מנסים לזהות ציפור חדשה, קשרים חדשים נוצרים בין נויריונים ספציפיים. נוירונים בקליפת הראייה של המוח יזהו את הצבע של גרונה, חלקים אחרים בקליפת המוח השמיעתית יזהו צלילים, וחלקים אחרים במוח, יזהו את שם הציפור. כדי לזהות את הציפור, שמה תכונותיה, הצבע שלה, והשיר הפעולה תבוצע שוב ושוב. מעגלים עצביים וקשר מחדש בין תאי העצב המעורבים בכל ניסיון חדש משפרים את היעילות של העברה סינפטית. תקשורת מאורגנת בין הנוירונים הרלוונטיים והקוגניציה הופכת את ההליך למהיר יותר ויותר. פלסטיות סינפטית היא כנראה עמוד התוח עליו נשענת הגמישות המדהימה של המוח.

נוירוגנזה

בעוד פלסטיות סינפטית מושגת באמצעות שיפור התקשורת באיזור הסינפטי בין נוירונים קיימים, נוירוגנזה מתייחסת ללידה וההתפשטות של נוירונים חדשים ב מוח. במשך זמן ארוך מאוד כפרו המדענים ברעיון של לידה עצבית מתמשכת במוח הבוגר. מדענים האמינו שנוירונים מתו ומעולם לא הוחלפו בחדשים. מאז 1944, אך בעיקר בשנים האחרונות, נוירוגנזה התבססה בצורה מדעית ואנחנו יודעים שההליך מתרחש כאשר תא גזע, סוג מיוחד של תא הממוקם ברכס המשונן, ההיפוקמפוס ואולי אף בקליפת המוח הקדם חזיתית, מתחלק לשני תאים: תאי גזע ותאים שיהפכו לנוירון המצויד באקסון ודנדריטים. נוירונים חדשים אלה יהגרו לאזורים מרוחקים במוח בו הם נדרשים על מנת לחדש את אספקת הנוירונים. ממחקר בחיות ובבני אדם ידוע כי מוות עצבי פתאומי (לדוגמה לאחר שבץ) הוא גורם משמעותי לנוירוגנזה.

פלסטיות מפצה תפקודית

הירידה הנוירוביולוגית המלווה הזדקנות מתועדת היטב בספרות המחקרית ומסבירה מדוע אנשים מבוגרים פחות טובים מאנשים צעירים במבחני ביצועים נוירוקוגניטיביים. באופן מפתיע, לא כל האנשים המבוגרים מציגים ביצועים נמוכים יותר. חלקם מגיעים להישגים המקבילים לעמיתיהם הצעירים. יתרון בלתי צפוי זה לקבוצת משנה של אנשים מבוגרים נחקר מדעית ונמצא כי בעת עיבוד מידע חדש, אנשים מבוגרים עם ביצועים טובים יותר מגייסים את אותם האזורים במוח כפי שמגייסים הצעירים, אך יחד עם זאת מגייסים גם אזורים נוספים בניגוד לצעירים ובניגוד לבני גילם. חוקרים תהו לגבי הגיוס המוסף של אזורים במוח אצל אנשים עם ביצועים גבוהים והגיעו למסקנה שגיוס המשאבים קוגניטיביים נוספים משקף אסטרטגיה מפצה. כאשר מתקיימים גירעונות הקשורים בגיל וירידה בפלסטיות הסינפטית המלווים הזדקנות, המוח שוב מביא לידי ביטוי את הפלסטיות שלו על ידי ארגון מחדש של רשתות נוירוקוגניטיביות. מחקרים מראים שהמוח מגיע לפתרון תפקודי זה באמצעות הפעלה של מסלולים עצביים חלופיים, אשר לרוב מפעילים אזורים בשתי ההמיספרות (כאשר רק אחד מופעל אצל אנשים צעירים).

חלק 2: תפקוד והתנהגות

למידה, התנסות והסביבה

ראינו שפלסטיות היא תכונה של המוח המאפשרת לו להשתנות ביולוגית, כימית ופיזית. למרות זאת, בזמן השינויים במוח, התפקוד וההתנהגות משתנים במקביל. בשנים האחרונות למדנו ששינויים מוחיים ברמות הגנטיות או הסינפטיות מגיעים עם מגוון רחב של גורמים סביבתיים וחווייתיים. למידה חדשה היא לב ליבה של הפלסטיות, ומוח משתנה הוא אולי הביטוי המוחשי ביותר לכך שלמידה חדשה אכן התרחשה והתאפשרה על ידי הסביבה. למידה חדשה מתרחשת בצורות רבות ומסיבות שונות בכל עת במהלך חיינו. לדוגמה, ילדים רוכשים ידע חדש בכמויות עצומות והשינויים במוח שלהם הינם משמעותיים בימים אלה של למידה אינטנסיבית חדשה. למידה חדשה נדרשת גם במקרה של נזק נוירולוגי, שנגרם למשל דרך פציעה או שבץ, כאשר הפונקציות הנתמכות על ידי אזור במוח שנפגע, יש ללמוד מחדש. למידה מחדש יכולה להיות מהותית לאדם ומונחה על ידי צימאון לידע. הריבוי של נסיבות לאירוע של למידה חדשה מעלה את השאלה האם המוח ישתנה בכל פעם שהוא לומד משהו חדש. מחקרים מראים שזה לא מקרה. נראה כי המוח ירכוש ידע חדש, ובכך יממש את פוטנציאל הפלסטיות שלו רק אם הלמידה החדשה מתאימה מבחינה התנהגותית. על מנת שהלמידה תשפיע על המוח מבחינה פיזיולוגית, היא חייבת להוביל קודם כל לשינוי התנהגותי. במילים אחרות למידה חדשה חייבת להיות רלוונטית והכרחית מבחינה התנהגותית. לדוגמה, לימוד חדש אשר מבטיח הישרדות ישולב על ידי האורגניזם ויאומץ בהתנהגות וכתוצאה מכך, המוח ישתנה. אולי אף חשוב יותר, באיזו מידה חוויית הלימוד היא מתגמלת. לדוגמה, למידה חדשה בצורה של משחק אינטרקטיווי במיוחד תורמת לפלסטיות המוח ונמצא שהיא מגבירה פעילות PFC. כמו כן, בהקשר זה של מתן תמריצים, ניתן לציין את העניין המסורתי של תגמול ילדים עבור לימוד ולמען.

הבנת התנאים התורמים לפלסטיות המוח

בתוחלת החיים של המוח, מתי הוא הזמן הסביר ביותר לשינוי בעת חשיפה לגירוי סביבתי? נראה כי בגילאים שונים קיימים דפוסים פלסטיים שונים ורב הנסתר לגבי האינטראקציה שבין סוג פלסטיות המזרזת פעילות לבין גיל הנבדק. עם זאת, אנו יודעים שפעילות אינטלקטואלית ומנטאלית מזרזת פלסטיות אצל מבוגרים בריאים או אצל מבוגרים עם הפרעות ניוון נוירולוגיות. חשוב מכך, נראה כי המוח פתוח גם לשינויים חיוביים וגם לשליליים לפני לידתו של האורגניזם. מחקרים בבעלי החיים מראים שכאשר נשים הרות מונחות בסביבה עשירה המגרה את הדמיון, מתקיים גידול במספר הסינפסות של הצאצאים באזורים מסוימים במוח. לעומת זאת, כאשר לחץ קל מוחל על הנשים ההרות, צאצאיהן הפגינו במהלך השנים מספר מופחת של תאי עצב PFC. בנוסף, נראה כי PFC מגיב יותר להשפעות סביבתיות משאר המוח. לממצאים אלה יש השלכות חשובות על הויכוח "טבע" מול "טיפוח" (תורשה מול סביבה), מאחר ונראה כי "טיפוח" (סביבה) עשוי לגרום לשינויים בביטוי גנים בתאי עצב. איך מתפתחת פלסטיות המוח ומהי השפעת משך הזמן של הגירוי הסביבתי? זו שאלה חשובה מאוד בנושאים טיפוליים, ומחקר גנטי בבעלי חיים מציע את התשובה כי חלק מהגנים מושפעים אפילו בתוחלת גירוי הקצרה ביותר בעוד גנים נוספים מושפעים מגירוי ארוך יותר, ואחרים עדיין לא עוברים שום שינוי או אף הופכים את מגמת השינוי. למרות שהשימוש המרכזי במילה פלסטיות נושא קונוטציה חיובית, פלסטיות מתייחסת לכל הדרכים שבהן המוח משתנה, וחלק מהשינויים עשויים להתרחש עם התנהגות ותפקוד לקויים. אימון קוגניטיבי נראה כאופציה האידיאלית לגרימת פלסטיות מוחית. הוא מספק את התהליך השיטתי הנחוץ על מנת להקים מעגלים עצביים חדשים ולחיזוק קשרים סינפטיים בין תאי העצב במעגל. עם זאת, כפי שראינו, בהעדר השפעה התנהגותית מוחשית, המוח לא ילמד בצורה יעילה. לכן, לא ניתן להדגיש מספיק את החשיבות של שילוב מטרות אישיות ורלוונטיות באימונים.

[1]ההגדרה נלקחה מ: Kolb, B., Muhammad, A., & Gibb, R., Searching for factors underlying cerebral plasticity in the normal and injured brain, Journal of Communication Disorders (2010), doi:10.1016/j.jcomdis.2011.04.007

סעיף זה נובע מעבודתו של Kolb, B., Muhammad, A., & Gibb, R., Searching for factors underlying cerebral plasticity in the normal and injured brain, Journal of Communication Disorders (2010), doi:10.1016/j.jcomdis.2011.04.007

בבקשה הכנס את כתובת המייל שלך