בחר את הפלטפורמה שלך וקנה
נסה חודש ללא תשלום עם 10 רישיונות.
בחר/י את הפלטפורמה שלך
הרשם עכשיו!
loading

על ידי לחיצה על הרשמה או על ידי שימוש בקוגניפיט, אתה מצביע על כך שקראת, הבנת, והסכמת ל תנאי השימוש תנאי הפרטיות. של קוגניפיט.

corporativelanding_cognicion_social_picture
  • קבל גישה לתרגילי הערכה קוגנטיביים קליניים

  • חזק את הגמישות המוחית והקוגניציה שלך

  • עזור לשפר את המצב הקוגנטיבי שלך

loading

מהי קוגניציה? משמעות והגדרה

מהי קוגניציה? מקורה של המילה בשורש הלטיני cognoscere, אשר משמעותו "לדעת". כאשר אנו מדברים על קוגניציה אנו מתייחסים בדרך-כלל לכל דבר הקשור לידע. במילים אחרות, מצבור המידע שרכשנו באמצעות לימוד או חוויה.

ההגדרה המקובלת ביותר לקוגניציה היא היכולת לעבד מידע דרך תפיסה (גירויים שאנו מקבלים דרך החושים השונים שלנו), ידע הנרכש באמצעות חוויה, והמאפיינים הסובייקטיביים שלנו המאפשרים לנו לשלב את כל המידע הזה לשם הערכה ופירוש העולם. במילים אחרות, קוגניציה היא היכולת שלנו להטמיע ולעבד את המידע אשר אנו מקבלים ממקורות שונים (תפיסה, חוויה, אמונות, וכד') ולהמיר אותו לידע. קוגניציה כוללת תהליכים קוגנטיביים שונים, כגון לימוד, תשומת לב, זיכרון, שפה, הנמקה, קבלת החלטות ועוד, אשר יוצרים חלק מההתפתחות והחוויה האינטלקטואלית שלנו.

דיסיפלינות שונות חקרו את תחום הקוגניציה, כגון נוירולוגיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה, ואפילו מידענות. אולם, היתה זו פסיכולוגיה קוגנטיבית שהתחילה להתסכל על כיצד עיבוד מידע משפיע על התנהגות ואיזה קשר היה לתהליכים מנטליים שונים ברכישת הידע. פסיכולוגיה קוגנטיבית הופיעה בשלהי 1950 כמתנגדת לביהביוריזם אשר היה נפוץ באותה התקופה. סופרים כגון Piaget ו- Vigotsky ביצעו שינוי רדיקלי בנוף המדעי עם התיאוריות שלהם על למידה התפתחותית וקוגנטיבית, אשר עדיין רלוונטיות כיום. בשנות ה-60 העניין בקוגניציה ובמיומנויות קוגנטיביות גדל במהירות, והמחקר שהתפתח איפשר לנו ללמוד יותר על תהליכים אלו.

התקדמות בדימות מוחי מאפשרת לנו לתרום הבנות פסיכולוגיות ונוירו-אנטומיות (חקר הארגון המבני של מערכת העצבים) למחקרים אלה, החשובים להבנת תהליכים מנטליים וכיצד הם משפיעים על ההתנהגות והרגשות שלנו.

מהי קוגניציה

תהליך קוגנטיבי

מהם תהליכים קוגנטיביים? תהליכים שבהם אנו משתמשים בשביל לשלב ידע חדש ולקבל החלטות המבוססות על מידע דבור. תפקודים קוגנטיביים שונים משחקים תפקיד בתהליכים אלה: תפיסה, תשומת לב, זיכרון, היגיון, ועוד. כל אחד מהתפקודים הקוגנטיביים האלו עובד יחד על-מנת לשלב את המידע החדש וליצור פרשנות של העולם שסביבנו.

  • תפיסה כתהליך קוגנטיבי: תפיסה קוגנטיבית מאפשרת לנו לארגן ולהבין את העולם באמצעות גירויים שאנו מקבלים מהחושים השונים שלנו, כגון ראייה, שמיעה, טעם, ריח, ומישוש. בעוד רוב האנשים מכירים את החושים הנפוצים, ישנם חושים פחות מוכרים, כגון קינסטזיה (גירוי אשר תופס באופן בלתי-מודע את המיקום בחלל ושופט אוריינטציה מרחבית) וכן אינטרוספקציה (התפיסה של האיברים שלנו בגוף. מאפשר לנו לדעת מתי אנו רעבים או צמאים). כאשר הגירוי מתקבל, המוח שלנו משלב את כל המידע, ויוצר זיכרון חדש.
  • תשומת לב כתהליך קוגנטיבי: תשומת לב הוא התהליך הקוגנטיבי המאפשר לנו להתרכז בגירוי או פעילות בכדי לעבד אותו באופן יסודי ומעמיק יותר מאוחר יותר. תשומת לב הינו תפקוד קוגנטיבי בסיסי להתפתחות של סיטואציות יום-יומיות, והוא בא לידי שימוש ברוב המשימות שאנו מוציאים לפועל בכל יום. למעשה, הוא נחשב למכניזם אשר שולט ומווסת את שאר התהליכים הקוגנטיביים: החל מתפיסה (אנו זקוקים לתשומת לב בשביל להיות מסוגלים לשים לב לגירויים שלא מגיעים לחושים שלנו) ועד למידה והנמקה וחשיבה מורכבות.
  • זיכרון כתהליך קוגנטיבי: זיכרון הוא התפקוד הקונגטיבי המאפשר לנו לקודד, לאחסן ולשחזר מידע מהעבר. זיכרון הוא תהליך בסיסי ללמידה, מכיוון שהוא מאפשר לנו ליצור תחושת זהות. ישנם סוגים רבים של זיכרון, כגון זיכרון לטווח קצר, שזו היכולת לשמור מידע לפרק זמן קצר (לזכור מס' טלפון עד שנוכל לכתוב אותו על נייר), וזיכרון לטווח ארוך, אשר הוא כל הזיכרונות שאנו שומרים לפרק זמן ארוך. זיכרון לטווח ארוך יכול להתחלק לקבוצות קטנות יותר, זיכרון הצהרתי וזיכרון פרוצודרלי. זיכרון הצהרתי מורכב מידע שנרכש באמצעות שפה וחינוך (כגון לדעת שמלחמת העולם השניה הסתיימה ב-1945), כמו גם ידע שנלמד דרך חוויות אישיות (לזכור מה סבתא שלי נהגה לבשל לי). זיכרון פרוצודרלי מתייחס ללמידה באמצעות רוטינות (ללמוד כיצד לנהוג או לרכוב על אופניים). סוגים נוספים של זיכרון הם זיכרון שמיעתי, זיכרון הקשרי, מתן שם, וזיהוי.
  • מחשבה כתהליך קוגנטיבי: מחשבה היא בסיסית לכל התהליכים הקוגנטיביים. היא מאפשרת לנו לשלב את כל המידע שקיבלנו ולבסס מערכת יחסים בין אירועים לידע. לשם כך היא משתמשת בהנמקה, מיזוג ופתרון בעיות (תפקודים ניהוליים).
  • שפה כתהליך קוגנטיבי: שפה היא היכולת להביע את המחשבות והרגשות שלנו באמצעות מילה דבורה. זהו כלי שאנו משתמשים בו לתקשר, לסדר ולשדר מידע שיש לנו על עצמנו ועל העולם. שפה ומחשבה מתפתחות יחד וקושרות מאוד, הן משפיעות אחת על השניה באופן הדדי.
  • למידה כתהליך קוגנטיבי: למידה היא התהליך הקוגנטיבי שאנו משתמשים בשביל לשלב מידע חדש אל תוך המידע הקודם שלנו. למידה כוללת דברים שונים כמו התנהגות או הרגלים, כגון צחצוח שיניים או למידה ללכת, וכן ידע שאנו לומדים באמצעות חיברות. Piaget ומחברים נוספים דיברו על למידה קוגנטיבית כתהליך של מידע הנכנס למערכת הקוגנטיבית שלנו ומשנה אותה.
תהליך קוגנטיבי

התהליכים הקוגנטיביים יכול להתרחש באופן טבעי או מלאכותי, או במודע או שלא במודע, אולם הוא בדרך-כלל מתרחש מהר, הם עובדים כל הזמן ובלי ידיעתנו. לדוגמה, כאשר אנו הולכים ברחוב ורואים רמזור שמשתנה לאדום, אנו מתחילים את התהליך הקוגנטיבי שאומר לנו לקבל החלטה (לחצות או לא לחצות). הדבר הראשון שאנו עושים הוא למקד את תשומת הלב שלנו על הרמזור, ובאמצעות ראייה אנו יכולים לראות שהוא אדום. באלפיות השניה בלבד אנו משיבים מהזיכרון שלנו את הידע שכאשר רמזור הוא אדום לא חוצים; אולם אנו גם זוכרים כי לפעמים אם אין מכוניות אנו יכולים לחצות. כאן אנו כנראה מקבלים את ההחלטה הראשונה שלנו: לחכות עד שהאור ישתנה לירוק, או להסתכל ימינה ושמאלה (להסיט את תשומת הלב שלנו שוב) בשביל לראות אם באה מכונית.

האם תוכל לשפר קוגניציה?

האם ניתן לשפר קוגניציה? כיצד? כעת נציג כלי ואסטרטגיה המכוונים לשפר קוגניציה וביצועים קוגנטיביים:

התוכנית לגירוי קוגנטיבי מבית קוגניפיט: תוכנית זו עוצבה על-ידי צוות של נוירולוגים ופסיכולוגים קוגנטיבים אשר חוקרים תהליכים של גמישות סינפטית והתחדשות תאי העצב. תצטרך כ-15 דקות ביום, 2-3 פעמים בשבוע בלבד על מנת לגרות את התהליכים הקוגנטיביים שלך. תוכנית זו זמינה און-ליין, ויש לה תוכניות ספציפיות לכל אינדיבידואל, חוקר, איש מקצוע ובתי-ספר.

התרגילים לגירוי קוגנטיבי מבית קוגניפיט מעריכים באפקטיביות יותר מ-20 תפקודים קוגנטיביים בסיסיים , אשר מוגדרים וכפופים לשליטה במטרה אובייקטיבית, המספקת תוצאות מתוקננות לפי גיל וקריטריון דמוגרפי המבוסס על אלפי תוצאות.

התרגילים האינטראקטיביים השונים באים בצורת משחקי מוח מהנים שתוכל לתרגל במחשב שלך. לאחר כל סבב, קוגניפיט תציג תמונה מפורטת, המראה את התקדמות של המצב הקוגנטיבי של המשתמש. היא גם משווה את הביצוע הקוגנטיבי של המשתמש למשתמשים אחרים. נראה כי הסוללה של תרגילים קליניים מקוונים מבית קוגניפיט מקדמת את היצירה של סינפסות ומסלולים של תאי עצב חדשים המסוגלים לסדר מחדש ולשקם תפקוד ברוב האיזורים המדורדרים קוגניטיבית.

אנו יודעים כי עם הזמן המוח יכול לשנות את המבנה והתפקוד שלו. את זה אנו מכנים גמישות מוחית. משום הגמישות של המוח אנו מסוגלים לשפר את המיומנויות הקוגנטיביות שלנו, וגם לאחסן (או לשמור) עליהן אם המוח שלנו מושפע מטראומה למוח (טראומה מוחית, שבץ) או מחלה נוירו-ביולוגית (טרשת נפוצה, אלצהיימר, התדרדרות קוגנטיבית…). גמישות מוחית מאפשרת לנו ליצור קשרי מוח חדשים ולהגביר מסלולים של תאי עצב, אשר בסופו של דבר משפרים את הפונקציונליות שלהם.

אם מדעי המוח וחקר הגמישות המוחית לימדו אותנו משהו, זה שככל שנשתמש במסלול שת תאי עצב, כך הוא יהיה חזק יותר. התוכנית לגירוי קוגנטיבי מבית קוגניפיט עובדת לחקור את התהליכים הקוגנטיביים. ברגע שנהיה מסוגלים להבין את מצבו הקוגנטיבי של כל אינדיבידואל, אנו מציעים לו תוכנית אישית לאימון קוגנטיבי. מיקוד במשימות המאתגרות ביותר יבטיח שאנו יוצרים ומבססים קשרים נוירוניים חדשים, אשר יתחזקו יותר ויותר ככל שהם יאומנו יותר.

האם תוכל לשפר קוגניציה?

צמצום רמת מתח: מתח מגביר רמות של קורטיזול, התוקף את המיאלין של האקסונים ומונע ממידע להיות משודר באופן יעיל. אם נהיה מסוגלים לצמצם את המתח בחיינו, אולי נהיה מסוגלים לשפר את הקוגניציה שלנו, מכיוון שצמצום מתח משפר קשרים סינפטיים. גישה חיובית לחיים גורמת לנו להיות יצירתיים יותר בעת פתרון בעיות, וכן גמישים יותר מבחינה קוגנטיבית.

מדיטציה:גם מדיטציה יכולה לסייע לקוגניציה שלנו. בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים התמקדו בהשפעות של מדיטציה על תהליכים קוגנטיביים. היא דורשת ריכוז ותשומת לב מודעת, אשר חשובה ליצירת מסלולים מתפקדים חדשים. המחקר נראה כתומך ברעיון זה, ומדיטציה קושרה לשיפור בתשומת הלב, זיכרון, תפקודים ניהוליים, מהירות עיבוד וקוגניציה כללית.

פעילות גופנית: גם פעילות גופנית יכולה לשפר קוגניציה. היא איננה חייבת להיות אינטנסיבית. למעשה, הליכה במשך 45 דקות, 3 פעמים בשבוע תשפר זיכרון והנמקה (תפקודים ניהוליים), ולתרגל טאי-צ'י משפרת בעיקר תפקודים ניהוליים.

סימוכין: Shatil E (2013). Does combined cognitive training and physical activity training enhance cognitive abilities more than either alone? A four-condition randomized controlled trial among healthy older adults. Front. Aging Neurosci. 5:8. doi: 10.3389/fnagi.2013.00008 Korczyn AD, Peretz C, Aharonson V, et al. - Computer based cognitive training with CogniFit improved cognitive performance above the effect of classic computer games: prospective, randomized, double blind intervention study in the elderly. Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association 2007; 3(3):S171. Shatil E, Korczyn AD, Peretzc C, et al. - Improving cognitive performance in elderly subjects using computerized cognitive training - Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association 2008; 4(4):T492.Verghese J, Mahoney J, Ambrose AF, Wang C, Holtzer R. - Effect of cognitive remediation on gait in sedentary seniors - J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2010 Dec;65(12):1338-43.Evelyn Shatil, Jaroslava Mikulecká, Francesco Bellotti, Vladimír Burěs - Novel Television-Based Cognitive Training Improves Working Memory and Executive Function - PLoS ONE July 03, 2014. 10.1371/journal.pone.0101472.Gard T, Hölzel BK, Lazar SW. The potential effects of meditation on age-related cognitive decline: a systematic review. Ann N Y Acad Sci. 2014 Jan; 1307:89-103. doi: 10.1111/nyas.12348. 2.Voss MW et al. Plasticity of brain networks in a randomized intervention trial of exercise training in older adults. Front Aging Neurosci. 2010 Aug 26;2. pii: 32. doi: 10.3389/fnagi.2010.00032.

בבקשה הכנס את כתובת המייל שלך